פסוק ב:המהפכת. שם מקום האסורים וי"ת לכיפתא ארוולו"ר בלעז:
פסוק ג:לא פשחור קרא ה' שמך וגו'. לא נקרא שמך פשחור אלא בשביל דבר זה כלומר פשח שחור כמו אילן שנפשח וכן ויפשחני (איכה ג) וכן אמר לו לא פשחור קרא שמך שלשון פשחור משמע אדם גדול ובן חורין פש חור אלא לכך נקרא שמך פשחור פשח שחור, ד"א פש סחור רבים סביבותיך להרוג וללשון זה מגור הוא ל' אסיפה כמו מגורי אל חרב (יחזקאל כ״א:י״ז):
פסוק ז:פתיתני. ללכת בשליחותך:
פסוק ז:חזקתני. הכבדת עלי ידך החזקה ללכת על כרחי:
פסוק ז:כולה. כל העם לועג לי:
פסוק ח:מדי אדבר. בכל עת שאדבר אליהם אני צריך לזעוק ולהרים קול ואיני קורא אליהם טובה כי אם נבואות חמס ושוד:
פסוק ח:כי יהיה דבר ה' לי. לפיכך דברו לי חרפה שהם מחרפים אותי:
פסוק ח:ולקלס. ולדבור כמו וקלסה:
פסוק ט:ואמרתי לא אזכרנו. ואם אמר לי לבי שלא לילך בשליחותו עוד:
פסוק ט:והיה בלבי. הנבואה כאש בוערת ועל כרחי אני צריך לילך:
פסוק ט:עצור בעצמותי. וכנוס בעצמותי האש:
פסוק י:כי שמעתי. אני אמרתי שלא אזכרנו לפי ששמעתי דבת רבים אלו שמתלחשים עלי:
פסוק י:מגור. ל' אסיפה וכן ת"י:
פסוק י:הגידו. עליו עדות שקר:
פסוק י:ונגידנו. ונעידנו ומנחם פי' הגידו ונגידנו כמו (דברים יד) לא תתגודדו וכן חבר לחלק יגיד רעים (איוב י״ז:ה׳) ל' השחתה כמו גודו אילנא (דניאל ג) ודונש פתר אותו לשון הגדה ממש וכה פתרונו הגידו עליו דברי שקר ונגידנו למלך ויש לנו כמו נגידנו דברים רבים במקרא אשר לא יכין פתרונו כי אם עד אשר יחלקון לשתי תיבות או לשלש כמו ולא יכלו דברו לשלום (בראשית לו) בני יצאוני (לעיל י):
פסוק י:שומרי צלעי. מצפים שברי:
פסוק י:אולי יפותה. לשמוע לנו ולטעות אחרינו:
פסוק יא:כי לא השכילו. לא הצליחו בעצתם:
פסוק יד:ארור היום אשר ילדתי בו. פוא"י אינייניר"ט בלעז היא שעת הריון ועל ידי אונס שמש חלקיהו אביו מטתו ביום שהיה בורח מפני מנשה שהיה הורג את הנביאים ושמש מטתו וברח:
פסוק טו:שמח. מ"ם דגושה שהוא ל' תשמח אחרים ששמח את אביו בבשורתו:
פסוק טז:כערים אשר הפך. סדום ועמורה:
פסוק טז:ולא נחם. משגזר עליהם חורבן לא חשב מחשבה אחרת לבטל גזרתו:
פסוק יז:אשר לא מותתני מלאך המות מרחם והרי זה מן המקראות קצרי דבור:
פסוק יז:הרת עולם. הריון של עולמית:
פסוק יח:עמל ויגון. חורבן בית המקדש: