פסוק טו:ויחשבה. ג' במסורה. הכא. ואידך: בפרשת לך לך (לעיל טו, ו) ויחשבה לו צדקה. ואידך: ויחשבה עלי לשכורה (ש"א א, יג):
פסוק טו:לזונה. ב' במסורה. ויחשבה לזונה. איכה היתה לזונה (ישעיה א, כא). מה תמר בבזיון ולבסוף בכבוד אף ירושלים סופה בכבוד, כדכתיב (זכריה ב, ט) ולכבוד אהיה בתוכה. וזהו זאת קומתך דמתה לתמר (שה"ש ז, ח).