תנ"ך על הפרק - בראשית לה - "ותקרא שמו בן אוני, ואביו קרא לו בנימין" / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

בראשית לה

35 / 929
היום

הפרק

יעקב בבית אל, פטירת רחל והולדת בנימין, פטירת יצחק

וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָרְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּי֣וֹם צָֽרָתִ֔י וַיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי׃וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת־הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־שְׁכֶֽם׃וַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י ׀ חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַעֲקֹֽב׃וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּֽוֹ׃וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃וַתָּ֤מָת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת׃וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃וַיַּ֥עַל מֵעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃וַיַּצֵּ֨ב יַעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֙דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ל֥וֹ בִנְיָמִֽין׃וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃וַיַּצֵּ֧ב יַעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־רָחֵ֖ל עַד־הַיּֽוֹם׃וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֔ה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־עֵֽדֶר׃וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽ֑לוַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבוּלֻֽן׃בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־ל֖וֹ בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֙מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

"ותקרא שמו בן אוני, ואביו קרא לו בנימין"

הקדמה

נאמר בפרקנו (לה יח): "ויהי בצאת נפשה כי מתה, ותקרא שמו: 'בן אוני', ואביו קרא לו: 'בנימין'".

יש לשאול שתי שאלות על פסוק זה:

  1. מה משמעות השמות "בן אוני" ו"בנימין"?
  2. מדוע כתבה התורה כיצד קראה רחל לבנה? הרי שם זה לא נשאר, ובכל התורה הוא נקרא בנימין!

א. הסבר רש"י לשני השמות

כתב רש"י:

בן אוני - בן צערי.
בנימין - נראה בעיני לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען, שהיא בנגב כשאדם בא מארם נהרים, כמו שנאמר: 'בנגב בארץ כנען' (במדבר לג, מ), 'הלוך ונסוע הנגבה' (לעיל יב, ט).
בנימין - בן ימין, לשון: 'צפון וימין אתה בראתם' (תהלים פט, יג), לפיכך הוא מלא.

כלומר: רחל קראה לבנה בשם "בן צערי", כיון שהיא הרגישה צער גדול בלידתו, שהביא למותה. ויעקב קרא לו "בן דרום", כיון שהוא נולד בארץ ישראל, שנמצאת לדרומה של ארם נהרים.

הוסיף רש"י שלכן גם כתוב כאן: "בנימין", מלא, בשתי יודים, למרות שברוב המקומות בתנ"ך כתוב: "בנימן" רק ביוד אחת.

כך סיכם ר' יוסף בכור שור את דברי רש"י: "ורש"י פירש: לשון דרום, כמו: 'צפון וימין אתה בראתם', ובבל בצפון, כדכתיב: 'מצפון תפתח הרעה' (ירמיהו א, יד), וארץ ישראל בדרום, קרא לו בן ימין".

ב. שאלות הרמב"ן על רש"י

הרמב"ן הביא את דברי רש"י ושאל עליו שתי שאלות.

תחילה שאל:

ולא הבינותי זה שתהא ארץ ישראל דרומית לארם נהרים, שהרי ארם מזרחית לארץ ישראל, כדכתיב: 'וילך ארצה בני קדם' (לעיל כט, א), וכתיב: 'מן ארם ינחני בלק מלך מואב, מהררי קדם' (במדבר כג, ז), ויעקב עבר הירדן, שהוא למזרחה של ארץ ישראל, והיה חוזר דרך אדום, שהוא בדרום ארץ ישראל, נמצא ארם מזרחית דרומית לארץ ישראל, וארץ ישראל לצפונה.
אבל אם נולד בתחום בית לחם אפרתה, שהוא בארץ יהודה, כדכתיב: 'בית לחם יהודה' (שופטים יט, ב), וכתיב: 'ואתה בית לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה' (מיכה ה, א), הנה הוא בדרומה של ארץ ישראל, והנה בין בית אל ובין בית לחם אפרת נולד.
ואם המקום בהר אפרים, הרי הוא בצפונה של ארץ ישראל, כדכתיב: 'יהודה יעמוד על גבולו מנגב, ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון' (יהושע יח, ה), ואם בחלקו של בנימין גם כן אינה בדרום, דכתיב: 'ויהי להם הגבול לפאת צפונה' (שם, יב).

עוד שאל: "ומכל מקום אין טעם לקרותו: 'בן דרום'".

ג. תשובות לשאלות הרמב"ן על רש"י

1. תשובה לשאלה הראשונה

הרא"ם והנצי"ב ענו על שאלת הרמב"ן הראשונה שאמנם ארם נמצאת מזרחית לארץ ישראל, אבל צפונית מזרחית, ולא דרומית מזרחית. ואמנם אדום נמצאת דרומית מזרחית לארץ ישראל, כפי שכתב הרמב"ן, אבל יעקב לא עבר דרך אדום, אלא שכאשר הלך מארם שנמצאת מצפון מזרח, לארץ ישראל שנמצאת בדרומה, הגיע אל הגלעד, שבמזרחה של ארץ ישראל, ומשם שלח מלאכים לעשו, שהיה בארץ אדום, שהיא דרומית לגלעד. ולכן דברי רש"י שארץ ישראל דרומית לארם נכונים.

2. תשובה לשאלה השניה

על השאלה השניה נראה לענות שהטעם להדגשת יעקב שבנימין נולד בדרום היא להדגיש שהוא נולד בארץ ישראל. ובסיפרי פרשת וזאת הברכה (סוף פיסקא שנב) אמרו: "מפני מה זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו? מפני שכל השבטים נולדו בחוץ לארץ, ובנימין נולד בארץ ישראל".

אם כן בכך רמז יעקב שהשכינה תשרה בחלק בנימין!

אמנם יש לשאול: מדוע לא קרא לו יעקב: "בן ארצי", במקום: "בן דרום"?

ד. הסבר הרמב"ן

הרמב"ן כתב הסבר אחר:

הנכון בעיני כי אמו קראתו: 'בן אוני', ורצתה לומר: 'בן אבלי', מ'לחם אונים' (הושע ט, ד), 'לא אכלתי באוני' (דברים כו, יד), ואביו עשה מן 'אוני' - 'כחי', מלשון 'ראשית אוני' (להלן מט, ג), 'ולאין אונים' (ישעיה מ, כט). ולכן קרא אותו: 'בנימין' - 'בן הכח', או 'בן החוזק', כי הימין בו הגבורה וההצלחה, כענין שכתוב: 'לב חכם לימינו' (קהלת י, ב), 'ימינך תמצא לכל שונאיך' (תהלים כא, ט), 'ימין ד' רוממה' (שם קיח, טז). רצה להיות קורא אותו בשם שקראתו אמו, כי כן כל בניו בשם שקראו אותם אמותם יקראו, והנה תרגם אותו לטובה ולגבורה.

כעין זה כתב ר' יוסף בכור שור בקיצור: "בן אוני - לשון צער. ואביו קרא לו בנימין - לא רצה לעקור ממנו שם אמו לגמרי, אלא תיקנו 'בנימין' לשון חוזק, 'ימין' לשון חוזק".

למדנו מדברי הרמב"ן ור' יוסף בכור שור שני דברים:

  1. יעקב רצה לקרוא לבנו בשם שקראה לו אמו, כמו שאר כל הבנים.
  2. יעקב לא רצה לקרוא לבנו בשם המדויק שקראה לו אמו, כיון שהוא מבטא פורענות, ולכן הוא היסב את השם למשמעות אחרת שיש בשם שקראה לו אמו, שהיא משמעות חיובית.

לפי פירושם ניתן לענות על השאלה מדוע כתבה התורה כיצד קראה רחל לבנה:

  1. כדי שנדע ששם זה יסודו בשם שקראה לו אמו, כמו שאר כל הבנים.
  2. שנדע שלא לקרוא בשם שמבטא פורענות.

ה. הסבר רש"י בפרשת פינחס

בפרשת פינחס (במדבר כו, כד) כתב רש"י:

חמש משפחות חסרו מבניו של בנימין. כאן נתקיימה מקצת נבואת אמו שקראתו: 'בן אוני' (בראשית לה, יח) - בן אנינות, ובפילגש בגבעה נתקיימה כולה.

לפי רש"י בפרשת פינחס השם שנתנה רחל לבנה היה נבואה ששבט בנימין יחסר חמש משפחות במדבר, ובזמן השופטים במלחמת ישראל בבנימין בעקבות מעשה פילגש בגבעה כמעט כל השבט הוכחד.

יש לעיין האם כוונת רש"י היא שרחל ממש התנבאה במותה, או שכוונתו היא שרחל ניבאה ולא ידעה מה ניבאה. כך או כך, מובן מאד מדוע כתבה התורה את השם הזה: כאן רמוז מה שיקרה בעתיד, ואין דבר שאינו רמוז בתורה (תענית ט ע"א)!

ו. הסבר הרד"ק

הסבר אחר כתב הרד"ק:

בן אוני - כי בצער גדול ילדתיו.
ואביו קרא לו בנימין - כלומר: בן ימיני וחביב עלי, שנולד לעת זקנותי, וכן 'תהי ידך על איש ימינך' (תהלים פ, יח) האהוב וחביב עליך, כמו שאמר: 'ועל בן אמצת לך' (שם)".

ז. הסבר החזקוני ומפרשים נוספים

הסבר אחר כתב החזקוני:

דבר אחר בן ימין - כלומר: יחזיק ימיני בזקנותי. דוגמא: 'אין מחזיק בידה מכל בנים גידלה' (ישעיהו נא, יח).

כעין זה כתב גם ר' חיים פלטיאל:

ואביו קרא לו בנימין - כלומר: בן ימיני, לפי שנולד לו בזקנותו, ויסמוך ימינו עליו לילך בדרך, ויהיה לו למשען.

וכן כתב הרא"ש:

ואביו קרא לו בנימין - מלא. כלומר: יחזיק ימיני בזקנותי. ובלשון תלמוד: 'בעינא חוטרא לידא ומרה לקבורה' [(כתובות סד ע"א), ופירש רש"י שם: 'חוטרא לידא - רוצה אני שיהא לי בן שיחזיק בידי בזקנותי ואשען עליו, וביום מותי יקברני'], והאחרים יהיו עם נשותיהן.

ח. הסבר הרשב"ם

הסבר אחר כתב הרשב"ם:

בנימין - בן זקונים, בן ימים, כמו: 'לקץ הימין' (דניאל יב,יג) - כמו 'הימים'.

כן כתב גם החזקוני:

בנימין מלא - כלומר: בן ימים, בן זקונים, כמו: 'לקץ הימין' (דניאל יב,יג) שהוא כמו 'הימים'.

כוונתם היא שבנימין נולד שמונה שנים אחרי יוסף, כאשר יעקב היה כבר בן תשעים ותשע שנים (עיין רש"י לז, לד ועיין גם ברש"י שם, ג ובמפרשי רש"י שם).

סיכום

א. כל המפרשים הסבירו את השם שקראה רחל "בן אוני": "בן צערי", או "בן אבלי". והיא קראה כך כיון שהיא הרגישה צער בלידה, ושהיא הולכת למות.

רש"י בפרשת פינחס כתב שהשם שקראה רחל מבטא גם נבואת פורענות שחמש משפחות חסרו משבט בנימין במדבר, ובזמן השופטים במלחמת ישראל בבנימין בעקבות מעשה פילגש בגבעה כמעט כל השבט הוכחד.

ב. בפירוש השם "בנימין" נחלקו המפרשים:

  1. רש"י הסביר: בנימין - בן דרום, שארץ ישראל דרומית לארם נהרים.
  2. הרמב"ן הסביר: בנימין - בן ימין, בן הכוח, בן החוזק, מלשון "בן אוני" - השם שקראה לו אמו, כמו שאר כל הבנים, אבל במשמעות החיובית שאון הוא כוח, ולא צער ואבלות.
  3. הרד"ק הסביר: בנימין - בן חביב.
  4. החזקוני הסביר: בנימין - בן שיחזיק יד ימינו בזקנותו.
  5. הרשב"ם הסביר: בנימין - בן ימים, בן זקונים.

ג. מהחלפת השם על ידי יעקב למדנו לפי הרמב"ן שלא לקרוא בשם שמבטא פורענות.

ד. מקריאת השם על ידי רחל למדנו שהיא ניבאה על הפורענויות שעתידות לבוא על שבט בנימין, ושאין דבר שאינו רמוז בתורה.

ה. מהחלפת השם על ידי יעקב למדנו לפי רש"י שיעקב רמז שבית המקדש יבנה בנחלת בנימין, במהרה בימינו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך