כי וגו'. יתכן היות זאת הפרשה פירוש הארזים וההרים וכלם, או יתכן שתהיה דבקה עם חדלו לכם מן האדם, והוא הנכון בעיני:משען ומשעינה. דרך צחות, והטעם כל משען, ופי' כל משען לחם ומים:גבור. שיש לו כח:ואיש מלחמה. שהוא רגיל:שופט. שישאלנו שיורנו בדרך הישרה בדת, וכן הנביא גם הקוסם בחכמת המזלות:זקן. שנסה דברי העולם:שר. וחכם חרשים. הוא האומן:ונבון לחש. אפילו המבין ללחוש הנחשים, ויש אומרים מגזרת מתלחשים (שמות ב' י"ב י"ט):ונתתי וגו'. תי"ו תעלולים נוסף, מגזרת עולל (ישעיהו ס"ו ד'), והנה הוא שם התואר, גם אני אבחר בתעלוליה' (ירמיה ו' י"א) שם:ונגש. בנין נפעל, כמו נצב לריב (ישעיהו ג' י"ג), ויש אומרים כי הנ"ון שורש מהבנין הכבד הדגוש:ירהבו. כמו ישלטו וינצחו, כמו המחצבת רהב (ישעיהו נ"א ט'):כי. בית אביו. משפחתו:שמלה לכה. אף על כי שהוא בה"א הוא כמו חביריו והטעם לא נבקש ממך שתתן לנו שמלה:והמכשלה. הטעם על ירושלם, וכן כתוב כי כשלה (ה' ח') כדרך בן אדם שידבר כן בעת הכעס:ישא. ישבע, כמו לא תשא את שם יי' (שמות כ' ז'):חובש. כמו חובש מכה, והטעם עור וכת' יורש עצר (שופטים י"ח י"ז):ואין שמלה. אפילו לנפשי:לשונם ומעלליהם. כל דיבורם וכל מעשיהם לפאת השם:למרות. פתחות הלמ"ד בעבו' ה"א הבנין החסר, וכמוהו לנחותם הדרך (שמות י"ג כ"א):וטעם עיני בפרהסיא:הכרת. יש אומרים מגזרת כרת, והישר מגזרת הכירוהו (בראשית מ"ב ח').והדגש לחסרון הנ"ון, והנה נרא' במלת ינכר שונא (משלי כ"ו כ"ד), והטעם מי שיכיר בפנים לדעת תולדת הגוף, הם יענו ויודו דרך האמת, אין צריך לעדי' על כן:וחטאתם כסדום הגידו. וטעם לא כחדו, כי המכחד עוד יש לו מעט בושה:אמרו. יש אומרים שבחו כמו את יי' האמרת (דברים כ"ו י"ז), והישר בעיני שהוא מלשון אמירה בלב ובפה:יאכלו. כל הצדיקים והוא דרך קצרה והטעם שלא תחשוב כי צדיק אחד לבדו יאכל פרי מעלליו, וטעם זה הפסוק דבוק עם אוי לנפשם:אוי וגו'. יש אומרים כי רע הוא תואר גוי, והנכון שהוא תואר רשע:עמי [נגשיו מעולל]. כל אחד מנוגשיו הוא עולל, והמ"ם נוסף, והוא תואר השם ואיננו פועל:אל"ף מאשריך תחת י"וד, כי אותיות יה"וא מתחלפין, כמו אשרו חמוץ (ישעיהו א' י"ז) והטעם הראויים שיישרוך המה יתעוך:בלעו. שחתו עד לא יודע הדרך:נצב. על כן נצב השם לריב, ואיננו שם כי אם שם הפועל מהבנין הכבד הנוסף, וכמוהו לדין, והטעם על גזירותיו:עמים. טעמו רבים כמו עמים הר יקראו (דברים ל"ג י"ט):יי'. טעם ואתם, איך תשפטו עמי ואתם בערתם הכרם כמו רעיתם כמו ובער בשדה אחר (שמות כ"ב ד'), והכרם הם ישראל:מלכם. דגשות הלמ"ד בעבור חסרון ה"א מה, והם שתי מלות כמו מזה בידך [שם ד' ב']:תטחנו. כמו תשחקו, דרך משל על הקלון והבזיון:ויאמר. ומשקרות, המסתכלות הרבה, ובדבר רז"ל סקרנית:וטפוף. יש אומרים מלשון דבור, כמו והטף אל דרום (יחזקאל כ"א ב') ואיננו נכון בדקדוק, ואחרים אמרו כי הוא מגזרת תרגום בארמית אשר הציף (דברים י"א ד'), כאדם שיצוף על פני המים, ויש אומרים כי הוא מגזרת טף (אסתר ג' י"ג) והוא הישר בעיני, והטעם הולכות מהלך טף:תעכסנה. תשימנה עכסים ברגליהם כמשפט הגברים הרוכבים, ויש אומרי' כי העכסים משמיעות קול:ושפח. כמו מספחת היא (ויקרא י"ג ו'), ואם הוא בשי"ן והנה כן בשורי מהם (הושע ט' י"ב):פתהן. יש אומ' חסר אל"ף פאתהן, והטעם פאת ראשיהן, והנכון בעיני שהוא מגזרת והפותו' (מלכים א' ז' נ'), רמז לאחוריהן, והנה הזכיר למעלה ומטה:יערה. יגלה:ביום. העכסים, הם ברגלים:השביסים. אין לו אח, ויש אומ' כי הם בשוקי':והשהרונים. כדמות ירח בחגורה, מגזר' ארמית ועל דעת רבים כן אגן הסהר (שיר השירים ז' ג'):הנטיפות. אין רע לו, יש אומרים בשער:והשרות. באזנים, והוא תרגם ארמית לדעת אחרים:והרעלות. מלה לבדה, בלחיים:הפארים. מגזרת תפארת, בידי':והצעדות. באזרוע, והעד מאצעדת שאול (שמואל ב' א' י'), כי האל"ף נוסף כאל"ף אזרוע (ירמיה ל"ב כ"א):והקשורים. ידועים, בגרון:ובתי הנפש. על החזה, שהוא בית הנפש כי בו הוא הלב:והלחשים. כתבים כתובים בזהב ובכסף על דרך לחישה:הטבעות. באצבעות:ונזמי האף. פירשתיו:והמחלצות. אלה בגדים, כמו וקח לך את חליצתו (שמואל ב' ב' כ"א):והמעטפות. יש אומרים הלבוש תתעטף בו האשה, ויש אומרים מחלצות חלוק ומעטפות מכנסי':והמטפחות. כמו הבי המטפחת אשר עליך (רות ג' ט"ו):והחריטים. יש אומרים כדמות טלת קרוב מלשון ישמעאל, או הוא מגזרת בחרט אנוש (ישעיהו ח' א'), כאשר אפרש עוד:והגליונים. כמו גליון גדול [שם]:והסדינים. כמו סדין עשתה (משלי ל"א כ"ד):והצניפות. בראש:והרדידים. טלת בלשון ישמעאל, והכלל כי כל אלה הם מלבושים וישתנו כמנהג המקומות:והיה. בושם. יעמיד הבשר ויחזקנו:והנה מק קרוב מהפך, והוא מפעלי הכפל, ומגזרתו תמקנה בחוריהן (זכריה י"ד י"ב):נקפה. שם, והנו"ן שורש, והוא קרוב מגזרת ונקף סבכי היער (ישעיהו י' ל"ד) וטעמו כעין כריתות:מעשה מקשה. גלוח שער בשוה, כמו ולא עשה רגליו (שמואל א' י"ט כ"ה):פתיגיל. חלוק דק מרוקם יושם על כל המלבושים:כי תחת יופי. אמר הגאון כי ההפך שהוא תחת יותר יפה להם, ואחרים אמרו שמלת כי מגזרת כויה (שמות כ"א כ"ד), וכמוהו אף ברי (איוב ל"ז י"א) שהוא מגזרת רווי, ואיננו נכון בדקדוק, כי וי"ו כויה שורש, ולפי דעתי שהוא כך, כי תחת יופי המק והנקפה:מתיך. הטעם תתאלמנה הנשים בעבור מות אנשיהם בחרב, ומלת מתיך מושכת עצמה ואחרת עמה, כמו והנבואה עודד הנביא (ד"ה ב' ט"ו ח'), וכן הוא ומתי גבורתך:ואנו. כמו לא אכלתי באני (דברים כ"ו י"ד), והוא מהשניי' הנראים ובאה המלה כמו וסרו הצפרדעים (שמות ח' ז'), מלרע:פתחיה. שב אל ציון הנזכרת בראש הפרשה, והטעם חסרון הזכרים:ונקתה. כמו נקיון שנים:לארץ תשב. שב אל ציון:
