פסוק א:כי וגו'. יתכן היות זאת הפרשה פירוש הארזים וההרים וכלם, או יתכן שתהיה דבקה עם חדלו לכם מן האדם, והוא הנכון בעיני:
פסוק א:משען ומשעינה. דרך צחות, והטעם כל משען, ופי' כל משען לחם ומים:
פסוק ב:ואיש מלחמה. שהוא רגיל:
פסוק ב:שופט. שישאלנו שיורנו בדרך הישרה בדת, וכן הנביא גם הקוסם בחכמת המזלות:
פסוק ב:זקן. שנסה דברי העולם:
פסוק ג:שר. וחכם חרשים. הוא האומן:
פסוק ג:ונבון לחש. אפילו המבין ללחוש הנחשים, ויש אומרים מגזרת מתלחשים (שמות ב' י"ב י"ט):
פסוק ד:ונתתי וגו'. תי"ו תעלולים נוסף, מגזרת עולל (ישעיהו ס"ו ד'), והנה הוא שם התואר, גם אני אבחר בתעלוליה' (ירמיה ו' י"א) שם:
פסוק ה:ונגש. בנין נפעל, כמו נצב לריב (ישעיהו ג' י"ג), ויש אומרים כי הנ"ון שורש מהבנין הכבד הדגוש:
פסוק ה:ירהבו. כמו ישלטו וינצחו, כמו המחצבת רהב (ישעיהו נ"א ט'):
פסוק ו:כי. בית אביו. משפחתו:
פסוק ו:שמלה לכה. אף על כי שהוא בה"א הוא כמו חביריו והטעם לא נבקש ממך שתתן לנו שמלה:
פסוק ו:והמכשלה. הטעם על ירושלם, וכן כתוב כי כשלה (ה' ח') כדרך בן אדם שידבר כן בעת הכעס:
פסוק ז:ישא. ישבע, כמו לא תשא את שם יי' (שמות כ' ז'):
פסוק ז:חובש. כמו חובש מכה, והטעם עור וכת' יורש עצר (שופטים י"ח י"ז):
פסוק ז:ואין שמלה. אפילו לנפשי:
פסוק ח:לשונם ומעלליהם. כל דיבורם וכל מעשיהם לפאת השם:
פסוק ח:למרות. פתחות הלמ"ד בעבו' ה"א הבנין החסר, וכמוהו לנחותם הדרך (שמות י"ג כ"א):
פסוק ח:וטעם עיני בפרהסיא:
פסוק ט:הכרת. יש אומרים מגזרת כרת, והישר מגזרת הכירוהו (בראשית מ"ב ח'). והדגש לחסרון הנ"ון, והנה נרא' במלת ינכר שונא (משלי כ"ו כ"ד), והטעם מי שיכיר בפנים לדעת תולדת הגוף, הם יענו ויודו דרך האמת, אין צריך לעדי' על כן:
פסוק ט:וחטאתם כסדום הגידו. וטעם לא כחדו, כי המכחד עוד יש לו מעט בושה:
פסוק י:אמרו. יש אומרים שבחו כמו את יי' האמרת (דברים כ"ו י"ז), והישר בעיני שהוא מלשון אמירה בלב ובפה:
פסוק י:יאכלו. כל הצדיקים והוא דרך קצרה והטעם שלא תחשוב כי צדיק אחד לבדו יאכל פרי מעלליו, וטעם זה הפסוק דבוק עם אוי לנפשם:
פסוק יא:אוי וגו'. יש אומרים כי רע הוא תואר גוי, והנכון שהוא תואר רשע:
פסוק יב:עמי [נגשיו מעולל]. כל אחד מנוגשיו הוא עולל, והמ"ם נוסף, והוא תואר השם ואיננו פועל:
פסוק יב:אל"ף מאשריך תחת י"וד, כי אותיות יה"וא מתחלפין, כמו אשרו חמוץ (ישעיהו א' י"ז) והטעם הראויים שיישרוך המה יתעוך:
פסוק יב:בלעו. שחתו עד לא יודע הדרך:
פסוק יג:נצב. על כן נצב השם לריב, ואיננו שם כי אם שם הפועל מהבנין הכבד הנוסף, וכמוהו לדין, והטעם על גזירותיו:
פסוק יג:עמים. טעמו רבים כמו עמים הר יקראו (דברים ל"ג י"ט):
פסוק יד:יי'. טעם ואתם, איך תשפטו עמי ואתם בערתם הכרם כמו רעיתם כמו ובער בשדה אחר (שמות כ"ב ד'), והכרם הם ישראל:
פסוק טו:מלכם. דגשות הלמ"ד בעבור חסרון ה"א מה, והם שתי מלות כמו מזה בידך [שם ד' ב']:
פסוק טו:תטחנו. כמו תשחקו, דרך משל על הקלון והבזיון:
פסוק טז:ויאמר. ומשקרות, המסתכלות הרבה, ובדבר רז"ל סקרנית:
פסוק טז:וטפוף. יש אומרים מלשון דבור, כמו והטף אל דרום (יחזקאל כ"א ב') ואיננו נכון בדקדוק, ואחרים אמרו כי הוא מגזרת תרגום בארמית אשר הציף (דברים י"א ד'), כאדם שיצוף על פני המים, ויש אומרים כי הוא מגזרת טף (אסתר ג' י"ג) והוא הישר בעיני, והטעם הולכות מהלך טף:
פסוק טז:תעכסנה. תשימנה עכסים ברגליהם כמשפט הגברים הרוכבים, ויש אומרי' כי העכסים משמיעות קול:
פסוק יז:ושפח. כמו מספחת היא (ויקרא י"ג ו'), ואם הוא בשי"ן והנה כן בשורי מהם (הושע ט' י"ב):
פסוק יז:פתהן. יש אומ' חסר אל"ף פאתהן, והטעם פאת ראשיהן, והנכון בעיני שהוא מגזרת והפותו' (מלכים א' ז' נ'), רמז לאחוריהן, והנה הזכיר למעלה ומטה:
פסוק יח:ביום. העכסים, הם ברגלים:
פסוק יח:השביסים. אין לו אח, ויש אומ' כי הם בשוקי':
פסוק יח:והשהרונים. כדמות ירח בחגורה, מגזר' ארמית ועל דעת רבים כן אגן הסהר (שיר השירים ז' ג'):
פסוק יט:הנטיפות. אין רע לו, יש אומרים בשער:
פסוק יט:והשרות. באזנים, והוא תרגם ארמית לדעת אחרים:
פסוק יט:והרעלות. מלה לבדה, בלחיים:
פסוק כ:הפארים. מגזרת תפארת, בידי':
פסוק כ:והצעדות. באזרוע, והעד מאצעדת שאול (שמואל ב' א' י'), כי האל"ף נוסף כאל"ף אזרוע (ירמיה ל"ב כ"א):
פסוק כ:והקשורים. ידועים, בגרון:
פסוק כ:ובתי הנפש. על החזה, שהוא בית הנפש כי בו הוא הלב:
פסוק כ:והלחשים. כתבים כתובים בזהב ובכסף על דרך לחישה:
פסוק כא:ונזמי האף. פירשתיו:
פסוק כב:והמחלצות. אלה בגדים, כמו וקח לך את חליצתו (שמואל ב' ב' כ"א):
פסוק כב:והמעטפות. יש אומרים הלבוש תתעטף בו האשה, ויש אומרים מחלצות חלוק ומעטפות מכנסי':
פסוק כב:והמטפחות. כמו הבי המטפחת אשר עליך (רות ג' ט"ו):
פסוק כב:והחריטים. יש אומרים כדמות טלת קרוב מלשון ישמעאל, או הוא מגזרת בחרט אנוש (ישעיהו ח' א'), כאשר אפרש עוד:
פסוק כג:והגליונים. כמו גליון גדול [שם]:
פסוק כג:והסדינים. כמו סדין עשתה (משלי ל"א כ"ד):
פסוק כג:והרדידים. טלת בלשון ישמעאל, והכלל כי כל אלה הם מלבושים וישתנו כמנהג המקומות:
פסוק כד:והיה. בושם. יעמיד הבשר ויחזקנו:
פסוק כד:והנה מק קרוב מהפך, והוא מפעלי הכפל, ומגזרתו תמקנה בחוריהן (זכריה י"ד י"ב):
פסוק כד:נקפה. שם, והנו"ן שורש, והוא קרוב מגזרת ונקף סבכי היער (ישעיהו י' ל"ד) וטעמו כעין כריתות:
פסוק כד:מעשה מקשה. גלוח שער בשוה, כמו ולא עשה רגליו (שמואל א' י"ט כ"ה):
פסוק כד:פתיגיל. חלוק דק מרוקם יושם על כל המלבושים:
פסוק כד:כי תחת יופי. אמר הגאון כי ההפך שהוא תחת יותר יפה להם, ואחרים אמרו שמלת כי מגזרת כויה (שמות כ"א כ"ד), וכמוהו אף ברי (איוב ל"ז י"א) שהוא מגזרת רווי, ואיננו נכון בדקדוק, כי וי"ו כויה שורש, ולפי דעתי שהוא כך, כי תחת יופי המק והנקפה:
פסוק כה:מתיך. הטעם תתאלמנה הנשים בעבור מות אנשיהם בחרב, ומלת מתיך מושכת עצמה ואחרת עמה, כמו והנבואה עודד הנביא (ד"ה ב' ט"ו ח'), וכן הוא ומתי גבורתך:
פסוק כו:ואנו. כמו לא אכלתי באני (דברים כ"ו י"ד), והוא מהשניי' הנראים ובאה המלה כמו וסרו הצפרדעים (שמות ח' ז'), מלרע:
פסוק כו:פתחיה. שב אל ציון הנזכרת בראש הפרשה, והטעם חסרון הזכרים:
פסוק כו:ונקתה. כמו נקיון שנים:
פסוק כו:לארץ תשב. שב אל ציון: