פסוק ז:וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל. שֶׁהָיְתָה לּוֹ לְקִהוּי שִׁנַּיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: אַחֲרֵי בּוֹא אֲמַצְיָהוּ מֵהַכּוֹת אֶת אֱדוֹמִים וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שְׂעִיר וַיַּעֲמִידֵם לוֹ לֵאלֹהִים וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה וְגוֹ'. וְהוֹכִיחוֹ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ: יָדַעְתִּי כִּי יָעַץ אֱלֹהִים לְהַשְׁחִיתֶךָ, וּמַה הִיא הָעֵצָה, שֶׁהִשִּׁיאוֹ לְהִתְגָּרוֹת בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
פסוק ח:אָז שָׁלַח אֲמַצְיָה מַלְאָכִים וְגוֹ' נִתְרָאֶה פָנִים. בַּמִּלְחָמָה.
פסוק ט:הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן. שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר.
פסוק ט:שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז. יַעֲקֹב.
פסוק ט:וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה. בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים, אַף כָּאן אַתָּה בָּא לְהִתְמַשֵּׁל אֵלַי. וּמְשַׁל בִּזָּיוֹן הוּא, שֶׁדִּמָּהוּ לְחוֹחַ, וְאֶת עַצְמוֹ לְאֶרֶז.
פסוק ט:וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמֹס וְגוֹ'. לְפִי שֶׁנִּתְגָּאֵיתָ, אַף אַתָּה יִרְמְסוּךָ גְּדוּדֵי חֵילוֹתַי.
פסוק יד:וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת. בְּנֵי הַשָּׂרִים, שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בְּבֵית הַמֶּלֶךְ לְעֵרָבוֹן, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ אֲבוֹתָם בּוֹ. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: בְּנֵי רַבְרְבַיָּא.
פסוק יז:וַיְחִי אֲמַצְיָהוּ וְגוֹ'. כָּל חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ עֻזִּיָּהוּ בְּנוֹ בְּחַיָּיו, שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: וּמֵעֵת אֲשֶׁר סָר אֲמַצְיָהוּ מֵאַחַר ה'.
פסוק יט:וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וְגוֹ'. מִשֶּׁשָּׁמְעוּ מַה שֶּׁאָמַר הַנָּבִיא, כִּי יָעַץ ה' לְהַשְׁחִיתֶךָ.
פסוק יט:וַיָּנָס לָכִישָׁה. שָׁם הָיָה כָּל חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
פסוק כב:אַחֲרַי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו. אַחֲרֵי מוֹת אֲמַצְיָה אָבִיו, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁמָּלַךְ עֻזִּיָּה בִּימֵי אָבִיו, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא נִתְּנָה אֵילָת בְּיָדוֹ עַד לְאַחַר מוֹת אָבִיו, שֶׁאִם לֹא מָלַךְ בְּחַיֵּי אָבִיו, לָמָּה לּוֹ לוֹמַר אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו, וּכְשֶׁאַתָּה מוֹנֶה יְמֵי הַבַּיִת עַל פִּי שְׁנוֹת הַמְּלָכִים, אִם אֵינְךָ מְחַסֵּר חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים הַלָּלוּ שֶׁנִּמְנֵית לַאֲמַצְיָה וּלְעֻזִּיָּהוּ, תִּמְצָא שֶׁעָמַד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ.
פסוק כה:הוּא הֵשִׁיב. מִיַּד מַלְכֵי אֲרָם.
פסוק כה:יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי. הוּא שֶׁמָּשַׁח אֶת יֵהוּא, שֶׁאָמַר לוֹ בְּנֵי רִבֵּעִים יֵשְׁבוּ לָךְ. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ דִּקְדְּקוּ, וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יוֹנָה שֵׁנִית, וְלֹא שְׁלִישִׁית, לְפִי שֶׁתָּבַע כְּבוֹד הַבֵּן, וְלֹא תָבַע כְּבוֹד הָאָב, וְהוּקְשָׁה לָהֶם זֶה הַמִּקְרָא, וְתֵרְצוּהוּ, כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּיַד יוֹנָה לְנִינְוֵה, וְנֶהְפְּכָה גְּזֵרָה רָעָה לְטוֹבָה, כָּךְ נֶהְפַּךְ לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ, מֵרָעָה שֶׁהָיוּ בָהּ, אֲשֶׁר אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂימֵם כֶּעָפָר לָדוּשׁ, וְעַכְשָׁיו נֶהְפַּךְ לָהֶם לְטוֹבָה.
פסוק כו:מֹרֶה מְאֹד. מֵצֵר מְאֹד, קונטריאי"ש בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ: אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ: מַמְרִים הֱיִיתֶם: וַתִּהְיֶי מֹרַת רוּחַ. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים: מוֹרֶה מְאֹד, יָרוּד מְאֹד, לְשׁוֹן: יָרָה בַיָּם.
