המלך ירבעם בן יואש רק "לא סר"
בפרק הקודם עמדנו על ההבדל בין השימוש בשורש ה.ל.ך לבין השימוש בשורש ס.ו.ר בהקשר של חטאת ירבעם. אצל יהוא נאמר רק שלא סר והיינו שבאופן פסיבי לא הסיר את פסלי ירבעם, אך לא הלך בהם ממש. לכן גם לא ניזוקו המלך יהוא ועם ישראל יותר מדי ממלך ארם באותה תקופה. לעומת המלך יהוא, אצל בנו המלך יהואחז, כן מצאנו לשון הליכה, והיינו שהיה דבוק יותר בחטאת ירבעם ועל כן השתעבדו ישראל למלך ארם בתקופתו. אצל המלך יואש ראינו שבתחילה נהג כאביו, אך לאחר מכן התקדם בדרגתו הרוחנית והתבטל לנביא, ולכן זכה להושיע את ישראל מיד ארם.
בפרקנו מסופר על מלך נוסף משושלת זו, המלך ירבעם בן יואש. הכתוב מתאר:
בִּשְׁנַת֙... מָ֠לַךְ יָֽרָבְעָ֨ם בֶּן־יוֹאָ֤שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן...
וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מִכָּל־חַטֹּאות֙ יָֽרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶֽחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
(מלכים ב יד כג-כד)
המלך ירבעם בן יואש ממשיך את דרכי יהוא ויואש(לאחר השינוי שחל בו), אשר רק לא סרו מחטאת ירבעם ולא הלכו בה ממש.
אשר על כן מובן מדוע מיד מגיע הפסוק הבא:
ה֗וּא הֵשִׁיב֙ אֶת־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־יָ֣ם הָֽעֲרָבָ֑ה כִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֗ר בְּיַד־עַבְדּ֞וֹ יוֹנָ֤ה בֶן־אֲמִתַּי֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁ֖ר מִגַּ֥ת הַחֵֽפֶר׃
(מלכים ב יד כה)
שכן השלטת מלכי אומות העולם על ישראל תלויה ברמה הרוחנית של מלכי ישראל כפי שהסברנו. ירבעם בן יואש לא הלך ממש בחטאת ירבעם, לכן זכה להשיב את גבול ישראל.