פסוק א:וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה. וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה שִׁמְעִי רַבּוֹ קַיָּם, לֹא נִתְחַתֵּן בּוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בִּמְקוֹם רַבּוֹ.
פסוק א:עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת וְגוֹ'. וְאַחַר כָּךְ בָּנָה לָהּ בַּיִת.
פסוק ב:מְזַבְּחִים בַּבָּמוֹת. לְשֵׁם שָׁמַיִם, כָּל הָרוֹצֶה בּוֹנֶה מִזְבֵּחַ בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ אוֹ בַּחֲצֵרוֹ.
פסוק ג:וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת דָּוִד אָבִיו. אַרְבַּע שָׁנִים, עַד שֶׁלֹּא הִתְחִיל לִבְנוֹת הַבַּיִת, אֲבָל מִשֶּׁהִתְחִיל לִבְנוֹת, וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם, לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַפָּרָשִׁיּוֹת כְּתוּבוֹת כַּסֵּדֶר.
פסוק ג:בַּבָּמוֹת הוּא מְזַבֵּחַ. בִּגְנוּתוֹ דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁשָּׁהָה אֶת בִּנְיַן הַבַּיִת אַרְבַּע שָׁנִים.
פסוק ד:הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה. הוּא מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בַּמִּדְבָּר, וְהֻקְבְּעָה בְּשִׁילֹה, חָרְבָה שִׁילֹה בִּימֵי עֵלִי וּבָא לְנוֹב, חָרְבָה נוֹב בִּימֵי שָׁאוּל, וּבָאוּ לְגִבְעוֹן.
פסוק ד:יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה. כְּמוֹ מַעֲלֶה שְׁלֹמֹה.
פסוק ד:עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא. בְּיוֹם אֶחָד.
פסוק ו:וַתִּשְׁמָר לוֹ. לְשׁוֹן מְאַמֵּת אֶת דְּבָרָיו, כְּמוֹ: וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ וְגוֹ', וְאַף כָּאן וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד, הֶאֱמַנְתָּ דְבָרֶיךָ לְקַיֵּם לוֹ אֶת הַחֶסֶד, אֲשֶׁר הִבְטַחְתּוֹ עַל יְדֵי נָתָן הַנָּבִיא.
פסוק ז:נַעַר קָטֹן. בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה, וְזֶה לְךָ הַחֶשְׁבּוֹן, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְדִידְיָה, בּוֹ בַּפֶּרֶק עִנָּה אַמְנוֹן אֶת תָּמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וּלְאַבְשָׁלוֹם אָחוֹת, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם וְהָרַג אֶת אַמְנוֹן, וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּרָה, וַיְהִי שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים, הֲרֵי חָמֵשׁ שָׁנִים, וְשָׁב אַבְשָׁלוֹם לִירוּשָׁלַיִם, וַיֵּשֶׁב בִּירוּשָׁלַיִם שְׁנָתַיִם, הֲרֵי שֶׁבַע לִשְׁלֹמֹה, וּמָרַד בְּאָבִיו וְנֶהֱרַג, אַחַר זֹאת: וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלשׁ שָׁנִים, הֲרֵי עֶשֶׂר, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה מָנָה אֶת יִשְׂרָאֵל, וַיָּשׁוּטוּ בְּכָל הָאָרֶץ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, בִּשְׁנַת מוֹתוֹ תִּקֵּן מִשְׁמָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְמַלְכוּת דָּוִיד נִדְרָשׁוּ, הֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
פסוק ט:אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד. מִתּוֹךְ שֶׁהֵם רַבִּים, יֵשׁ לָהֶם עֲסָקִים רַבִּים, וּבָאִים לְדִין, וְאֵין לִי מָתוּן לְעַיֵּן בְּדִינָם. דָּבָר אַחֵר: כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה, מִשְׁפָּטָם כָּבֵד מְאֹד, אִם יָבֹא דִין שְׁנֵי גוֹיִם לְפָנַי, וְאֶטֹּל מִזֶּה וְאֶתֵּן לָזֶה שֶׁלֹּא כַדִּין, אֵינִי נֶעֱנַשׁ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל הֲרֵינִי נֶעֱנַשׁ עָלָיו עֹנֶשׁ נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ.
פסוק יד:וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי וְגוֹ' וְהַאֲרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ. הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד שֶׁלֹּא הִתְנֵיתִי בְּתוֹרָתִי לָתֵת לַמֶּלֶךְ, אֶתֵּן לְךָ, בֵּין זַכַּאי בֵּין חַיָּב, אֲבָל אֹרֶךְ הַיָּמִים וּמַלְכוּת הַדּוֹרוֹת, כְּבָר הִתְנֵיתִי בְּתוֹרָתִי: לְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ וְגוֹ', וְעַל אוֹתוֹ תְּנַאי לֹא אֶשְׁנֶה, וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי וְהַאֲרַכְתִּי וְגוֹ', וְכֵן בְּמַלְכוּת דּוֹרוֹתָיו אַחֲרָיו, אָמַר לוֹ: וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי וְגוֹ' לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ וְגוֹ', כָּךְ שְׁנוּיָה בְּסִפְרֵי. וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר גַּם עשֶׁר גַּם כָּבוֹד וְגוֹ'.
פסוק טו:וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם. וְהִנֵּה הֵבִין שֶׁחֲלוֹמוֹ אֱמֶת, שׁוֹמֵעַ עוֹף מְצַפְצֵף וּמֵבִין לְשׁוֹנוֹ, כֶּלֶב נוֹבֵחַ וּמֵבִין לְשׁוֹנוֹ.
פסוק טו:וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה. מִשִּׂמְחַת לִבּוֹ, שֶׁהֵבִין שֶׁחֲלוֹמוֹ אֱמֶת.
פסוק כא:וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו. נָתַתִּי לֵב לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ.
פסוק כז:הִיא אִמּוֹ. בַּת קוֹל הוֹפִיעָה וְאָמְרָה: הִיא אִמּוֹ.
