מה עשה יואב
בצוואתו אומר דוד לשלמה: "וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה"(מלכים א ב ה). מה עשה לו? "בשעה שכתב דוד ליואב הבו את אוריה אל מול פני המלחמה עשה כך ונהרג אוריה. נקבצו כל ראשי החיילים על יואב להרגו והראה להם את הכתב"(במדבר רבה כג יג). דיוק המדרש הוא מלשון הפסוק אשר עשה לי, אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל... יואב אינו מקיים פקודת דוד "הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו וניכה ומת אלא מגיש אל החומה את אוריה ושאר החיילים. והתוצאה לא רק אוריה מת אלא הפסד כללי במערכה. דבר שמחזק את ידי האויב. אם אדם יחידי נהרג אין הדבר כל כך חמור כמו הפסד כללי. אלא שיואב, כמו במקומות רבים אחרים, פועל שלא כהנחיותיו של דוד, והנזק רב מהתועלת. ליואב יש את ערכיו ומחשבותיו הוא, "לא להפקיר חייל בשטח", ובמקום זה שולח פלוגה שלמה למות! לא פלא שנתמרדו נגדו כל גיבוריו. ואז במקום לקחת אחריות הוא זורק את האחריות על דוד.
על יואב קשה: אם הריגת אוריה אסורה הרי אין שליח לדבר עבירה, והיה אסור ליואב לשמוע בקול דוד. וכן דרשה הגמרא (סנהדרין מט.) שאסור לשמוע בקול המלך אם רוצה להעביר על ד"ת, ואם נכונה היא פקודתו של דוד מדוע אינו ממלאה בשלמות?
דורשים חז"ל(סנהדרין מט.): "אשר פגע בשני אנשים צדיקים וטובים ממנו טובים שהיו דורשין אכין ורקין והוא לא דרש צדיקים שהן בפה ולא עשו והוא באיגרת עשה". מפרש רש"י: שהם דרשו אכין ורקין - שלא לקיים מצות המלך לעבור על דברי תורה, עמשא כדאמרן, אבנר כשאמר לו שאול לעבדיו: 'סובו והמיתו את כהני י-הוה'(שמואל א כב יז) וכתיב: 'ולא אבו עבדי שאול לשלוח ידם ולפגוע...'(שמואל א כב יז): והוא לא היה דורש - והרג אוריה במצותו של דוד אף על גב שלא צוה דוד אלא באיגרת כדכתיב 'ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה...'(שמואל ב יא טו).
נמצא שיואב חשב שיש כאן עבירה ובכל זאת מילא את פקודת דוד! לדעתו פקודת המלך מחייבת גם אם יש בה עבירה!
אמנם יכול להיות שהיה יואב מסופק שמא יש לדוד סיבה מיוחדת וע"כ הראה את המכתב ורצה לומר דבר זה צריך לברר עם דוד.
בין כך ובין כך התפרסם הדבר, שדוד הוא שציוה להרוג את אוריה, ואף אם עבירה מבחינה הלכתית אין כאן, לא בנישואי דוד עם בת שבע לאחר מות אוריה ולא בהריגת אוריה עצמו - מכל מקום פגם יש כאן,
המעלה של דוד, בתור מלך מורם מעם, שנדרשת להיות ללא שום דופי - נפגמת.