פסוק א:וַיֹּסֶף אַף ה׳ לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. לֹא יָדַעְתִּי עַל מַה:
פסוק ג:כָּהֵם וְכָהֵם. כָּהֵם כִּפְלַיִם, וְכָהֵם שְׁנֵי כִּפְלַיִם, הֲרֵי אַרְבָּעָה כִּפְלַיִם, וְכֵן חוֹזֵר וְכוֹפֵל אֶת הַכְּפִילָה, עַד מֵאָה פְּעָמִים, נִמְצֵאת בִּרְכָתוֹ שֶׁל יוֹאָב יְתֵרָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁאָמַר (דברים א:יא): ״כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים״, וְעוֹד, שֶׁבִּרְכָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לִזְמַן מְרֻבֶּה, וְשֶׁל יוֹאָב מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: וְעֵינֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ רוֹאוֹת:
פסוק ה:הַגָּד וְאֶל יַעְזֵר. הִתְחִיל בִּבְנֵי גָד, לְפִי שֶׁהֵם גִּבּוֹרִים וְקָשִׁים, אָמַר: הַלְוַאי וְיִלָּחֲמוּ בִי, וִיעַכְּבוּ עַל יָדִי:
פסוק ו:וְאֶל אֶרֶץ תַּחְתִּים חָדְשִׁי. מְקוֹם יִשּׁוּב חָדָשׁ, שֶׁאוּכְלוּסֵיהֶן מוּעָטִין, אוּלַי בְּתוֹךְ כָּךְ יִתְחָרֵט דָּוִד, וְיִשְׁלַח אֵלָיו שָׁלִיחַ שֶׁיַּחֲזֹר בּוֹ:
פסוק ו:דָּנָה. בִּבְנֵי דָן:
פסוק ו:יַעַן. שֵׁם הַמָּקוֹם:
פסוק ט:מִסְפַּר מִפְקַד. אִם מִסְפָּר לָמָּה מִפְקָד, שְׁנֵי אַנְפִירָאוֹת עָשָׂה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, אָמַר אַרְאֶנּוּ אֶת הַקְּטַנָּה, וְאִם יִקְצֹף אַרְאֶנּוּ אֶת הַגְּדוֹלָה, לְכָךְ נֶאֱמַר מִפְקָד, לְשׁוֹן חִסָּרוֹן, כָּךְ נִדְרָשׁ בַּפְּסִקְתָּא:
פסוק ט:וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל. תָּשַׁשׁ כֹּחָן כִּנְקֵבָה:
פסוק ט:שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כא:ה) הוּא אוֹמֵר: ״אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף״. בְּאַגָּדַת אֲמוֹרָאִים (ילקוט שמעוני על נ״ך רמז קסה) מָצִינוּ: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, הַכְּתוּבִים מוֹסִיפִין כָּאן מַה שֶּׁחָסְרוּ כָּאן, אֵלּוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים שֶׁלֹּא נִמְנוּ, שֶׁכָּךְ כְּתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כא:ו): ״וְלֵוִי וּבִנְיָמִן לֹא פָקַד בְּתוֹכָם כִּי נִתְעַב דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב״. אָמַר יוֹאָב: בְּאֵלּוּ אֲנִי יָכוֹל לְהִשָּׁמֵט וְלוֹמַר, שֵׁבֶט לֵוִי אֵינוֹ נִמְנֶה בְּמִנְיַן שְׁאָר שְׁבָטִים כִּי אִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, וּבִנְיָמִין, דַּיּוֹ שֶׁנֶּחְסַר וְכָלָה בְּפִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה. וּבִשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שָׁנִינוּ: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַיְהִי כָל יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף וִיהוּדָה אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, נִמְצָא בֵּינֵיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, אֵלּוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מַה טִּיבָן, בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ (דברי הימים א כז:א): ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִסְפָּרָם רָאשֵׁי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְשֹׁטְרֵיהֶם הַמְשָׁרְתִים אֶת הַמֶּלֶךְ לְכָל דְּבַר הַמַּחְלֹקֶת הַבָּאָה וְהַיּוֹצֵאת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ לְכָל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הַמַּחְלֹקֶת הָאַחַת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף״, מְלַמֵּד שֶׁאֵלּוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף הָיוּ הַכְּתוּבִים בְּנִמּוּסוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין לִמָּנוֹת, כֵּיצַד, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף לִשְׁנֵים עָשָׂר, הֲרֵי כָּאן מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים, נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף, הֵן הֵן נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל:
פסוק יב:שָׁלֹשׁ אָנֹכִי נוֹטֵל עָלֶיךָ. אַחַת מִשָּׁלֹשׁ, וְכֵן (שמואל א יח:כא): ״בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם״, בְּאַחַת מִשְּׁתַּיִם. שָׁלֹשׁ אֲנִי נוֹטֵל עָלֶיךָ, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ שֶׁהִטַּלְתָּ עַל שָׁאוּל, (שמואל א כו:י): ״כִּי אִם ה׳ יִגָּפֶנּוּ, אוֹ יוֹמוֹ יָבֹא וָמֵת, אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה״:
פסוק יד:צַר לִי מְאֹד. הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶם קָשָׁה מְאֹד:
פסוק יד:נִפְּלָה נָּא בְיַד ה׳. הַדֶּבֶר, וְלֹא הַחֶרֶב וְהָרָעָב, שֶׁגַּם הוּא מָסוּר לַעֲשִׁירִים אוֹצְרֵי פֵּירוֹת. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: אָמַר דָּוִד, אִם אֲנִי בּוֹרֵר לִי הַחֶרֶב עַכְשָׁיו, יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים הוּא בּוֹטֵחַ בְּגִבּוֹרָיו, שֶׁהוּא לֹא יָמוּת וְהָאֲחֵרִים יָמוּתוּ, וְאִם אֲנִי בּוֹרֵר הָרָעָב, יֹאמְרוּ בּוֹטֵחַ הוּא בְּעָשְׁרוֹ, אֶבְרַר לִי דֶּבֶר שֶׁהַכֹּל שָׁוִין בּוֹ (ראה ילקוט שמעוני רמז קסה):
פסוק טו:מֵהַבֹּקֶר וְעַד עֵת מוֹעֵד. (תרגום:) ״מֵעִדָּן דְּמִתְנְכֵיס תְּמִידָא וְעַד דְּמִתְסַק״:
פסוק טז:הַיְבֻסִי. שַׂר מְצוּדַת צִיּוֹן הָיָה, שֶׁשָּׁמָה יְבוּסִי:
פסוק כ:וַיַּשְׁקֵף אֲרַוְנָה. מִתְחַבֵּא הָיָה מִפְּנֵי הַמַּלְאָךְ, כָּךְ כָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כא:כ):
פסוק כב:וְהַמֹּרִגִּים. כְּלִי עֵץ מָלֵא חֲרִיצִין, וְכָבֵד הוּא, וּמַעֲבִירִין אוֹתוֹ עַל הַקַּשׁ תָּמִיד, וּמְחַתְּכוֹ לִהְיוֹת תֶּבֶן לְמַאֲכַל בְּהֵמוֹת:
פסוק כג:אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ. שַׂר הַיְבוּסִי הָיָה:
פסוק כד:שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כא:כה) הוּא אוֹמֵר, ״שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת״, הָא כֵּיצַד, גָּבָה חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, הֲרֵי שֵׁשׁ מֵאוֹת, וְנָתַן לוֹ כֶּסֶף בִּדְמֵי הַזָּהָב. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּסוֹף שְׁחִיטַת קָדָשִׁים (זבחים קטז ב): גָּבָה כֶּסֶף בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף בְּשִׁקְלֵי זָהָב. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּסִפְרִי. חסלת ספר שמואל:
