פסוק ב:וסרני וכו׳. הסרנים עם מחניהם מאה מאה לבד, עד תשלום האלף, וכן כל אלף בפני עצמו:
פסוק ג:מה העברים האלה. רצה לומר: מה המה עושים פה:
פסוק ג:זה ימים. שישב עמי בגת:
פסוק ג:או זה שנים. שישב בערי השדה:
פסוק ג:ולא מצאתי וכו׳. רצה לומר: מיום שכנו אצלינו, הן בהיותו בגת, הן בהיותו בערי השדה, לא מצאתי בו מאומה רע:
פסוק ד:אשר הפקדתו. אשר הנחתו לשבת שם:
פסוק ד:ולא יהיה וכו׳. כי פן יהיה נוסף על שונאינו ונלחם בנו:
פסוק ד:ובמה. רצה לומר: וכי באיזה דבר יכול הוא לרצות עצמו לאדוניו שאול, למחול לו על מה שמרד בו, הלא בהבאת ראשינו אליו יתרצה אליו, ועל הכוונה ההיא הולך אתנו:
פסוק ה:אשר יענו לו. אשר הרימו קול בעבורו על המחולות לאמר הכה וכו׳, ואם כן מעולם הוא שונא לפלשתים ומכה בהם, ואין לבטוח בו:
פסוק ו:כי ישר אתה וכו׳. אני מחזיק אותך לאיש ישר ונאמן, וטוב בעיני בואך עמי במלחמה:
פסוק ו:ובעיני. אבל בעיני וכו׳:
פסוק ז:ולא תעשה רע. דבר הרע בעיני הסרנים:
פסוק ח:כי מה. מדוע אשוב, כי מה עשיתי דבר רע:
פסוק ט:ידעתי. הן ידעתי שלא נמצא בך רעה, כי טוב וכו׳:
פסוק י:ועבדי אדוניך. רצה לומר: אנשיך שהיו מאז עבדי שאול אדוניך, והבאישו בו כמוך, וכאומר ; בעבור זה נחשדים גם המה בעיני הסרנים כמוך, ולזה ישובו עמך:
פסוק י:ואור לכם. כשיאיר לכם היום, לכו לדרככם: