משיחתו של שאול והכנתו לנבואה
לאחר ששמואל הכין את שאול לתפקידו, משח אותו בפך ובשמן אפרסמון בנגוד לדוד שמשח אותו בקרן ובשמן המשחה שהכין משה רבינו. שמואל רצה להראות לעם שהמלך נבחר על פי ה׳ ולא בגלל נגיעה אישית שלו ולכן משח אותו בצנעה כאשר איש לא היה שם(כי את נערו שלח מלפניו טרם המשיחה). זאת ועוד, שמואל ידע כי שאול לא ימלוך לנצח כי איננו משבט יהודה ומלכותו שאולה בלבד, לכן משח אותו בפך ולא בקרן, כי את מלכי בית דוד משחו משמן שהיה בקרן משום שקרן הוא דבר שלא נשבר אם נזרק ואלו פך משתבר בנקל, זאת ועוד - קרן הוא דבר הקבוע בראש בהמה(דבר מחובר לראש), ואלו פך הוא דבר חיצוני, כך מלכות שאול איננה קבועה אלא זמנית ולכן המשיחה לא היתה בשמן המשחה. כי שמן זה לא חסר ממנו מאומה למרות שמשחו ממנו כלי קודש, כוהנים ומלכים(הוריות יא). זו היתה סבה נוספת למשוח את שאול בצנעה כדי שלא יראו שמשיחתו לא היתה בקרן ויבואו לזלזל במלכותו. לאחר שנמשח, פיזר שמואל את כל אי הבהירות בקשר למלכותו ואמר לו שה׳ בחר בו לנגיד ולא למלך כי מלכותו לא הובטחה לו בירושה.
שמואל מדריך את שאול כיצד להתיחס לכל שכבות העם כי מלך חייב לרדת את ההמונים ולהעלותם בדרך העולה בית אל, לפי הבנתם וכשרונותיהם. שמואל אומר לשאול שבתחלה יפגוש בקבוצה של אנשים פשוטים, אשר ענינים רוחניים מהם והלאה וכל מגמתם עניני גופם וממונם. אנשים אלה, אומר שמואל לשאול, לא יבקשו את קרבתך, אך גם לא יזיקו לך. הם רק יבשרו לך שהאתונות נמצאו. אנשים אלה לא ישאלו לך לשלום ולא יעניקו לך מנחה כי לא יאמינו בכוחך להושיעם. כאשר תעבור משם ותתקרב ליעד שלך תמצא קבוצת אנשים נוספת שעסוקם בעבודת ה׳, בחלקם עובדי ה׳ באמת ובחלקם לשם כבוד או הנאה אחרת. הם כבר ישאלו בשלומך ואף יתנו לך שתי ככרות לחם כלומר ירצו למלא את צרכיך ואתה תקח זאת מידם ללא הסוס. בשלב הבא תגיע לגבעת האלוקים ומשם תקבל את הכח להלחם בפלשתים ובקרבת מקום תמצא חבל נביאים, רמז לאנשים חשובים שזנחו את עיני החומר ועוסקים בענינים רוחניים ולפניהם נבל, תוף, חליל וכנור והם מעוררים את נפשם האלוקים לנבואה. שמואל אומר לשאול כי אנשים אלה ינהגו אחרת מעובדי האלילים שגם הם משתמשים בכלי נגינה אלה, תוף חליל, נבל וכנור והם משתמשים בהם לעבודה זרה ולמשתאות למיניהם ואוטמים עצמם מלהתבונן בגדלות ה' ובמעשה ידיו כדברי הנביא: "והיה כנור ונבל, תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו"(ישעיהו ה יב). האנשים המנגנים שאתה תראה, אומר שמואל לשאול, הם מתבוננים במעשה ה' ובפועל ידיו ומטרתם להתעלות ברוחניות וכאשר תפגוש אותם תצלח עליך רוח ה', תתנבא עמהם ותהפך לאיש אחר. רק לאחר שיבואו עליך כל המאורעות הללו תסלל לפניך הדרך למלכותך וגם אנשי הכת הראשונה יבקשו את קרבתך כפי שהיה לאחר נצחונו המוחץ של שאול במלחמתו בנחש העמוני. שאול עזב את שמואל מתוך רצון עז להתעלות בעבודת ה' ולהפוך לאיש אחר. רצון האדם להשתלט על יצריו ותאוותיו יביא אותו לשלוט ולמלוך גם על אחרים. שאול נפגש באותן קבוצות עליהן הצביע הנביא ואז לבב שאול נהפך לאחר וצלחה עליו רוח הנבואה. הצבור הרחב הבין כי לזכות ברוח נבואה צריכים שני תנאים. ראשית יש לבדוק אם אמנם שאול מוכן בטבעו לנבואה. כדי ששאול יזכה לנבואה, חשבו ההמונים, שצריך להיות בנו של נביא וקיש לא היה נביא, וגם מצד עצמו לא הכין עצמו לנבואה וכיצד שרתה על שאול רוח נבואה? אחד האנשים סתר את דבריהם ואמר שגם בני הנביאים לא היו אבותיהם נביאים כי "דבר ה' היה יקר בימים ההם"(שמואל א ג א) ובכל זאת זכו לנבואה ומדוע שאול לא יזכה? אולם בזה שזכה שאול ללא הכנה מוקדמת לא יכלו להבין זאת לכן הגיבו במלים "הגם שאול בנביאים"?!(שמואל א י יב). הם לא הבינו כי שמואל הכין היטב את שאול כששוחחו עמו על הגג לאחר שאכל עמו במסבה.
באדיבות הרב, מתוך ספרו: 'אמרי ח"ן - שמואל'