תנ"ך על הפרק - שמואל א י - כיצד נמשח שאול? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

שמואל א י

242 / 929
היום

הפרק

וַיִּקַּ֨ח שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־פַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶן וַיִּצֹ֥ק עַל־רֹאשׁ֖וֹ וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיֹּ֕אמֶר הֲל֗וֹא כִּֽי־מְשָׁחֲךָ֧ יְהוָ֛ה עַל־נַחֲלָת֖וֹ לְנָגִֽיד׃בְּלֶכְתְּךָ֤ הַיּוֹם֙ מֵעִמָּדִ֔י וּמָצָאתָ֩ שְׁנֵ֨י אֲנָשִׁ֜ים עִם־קְבֻרַ֥ת רָחֵ֛ל בִּגְב֥וּל בִּנְיָמִ֖ן בְּצֶלְצַ֑ח וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ נִמְצְא֤וּ הָאֲתֹנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְתָּ לְבַקֵּ֔שׁ וְהִנֵּ֨ה נָטַ֤שׁ אָבִ֙יךָ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הָאֲתֹנ֔וֹת וְדָאַ֤ג לָכֶם֙ לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לִבְנִֽי׃וְחָלַפְתָּ֨ מִשָּׁ֜ם וָהָ֗לְאָה וּבָ֙אתָ֙ עַד־אֵל֣וֹן תָּב֔וֹר וּמְצָא֤וּךָ שָּׁם֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים עֹלִ֥ים אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵ֑ל אֶחָ֞ד נֹשֵׂ֣א ׀ שְׁלֹשָׁ֣ה גְדָיִ֗ים וְאֶחָד֙ נֹשֵׂ֗א שְׁלֹ֙שֶׁת֙ כִּכְּר֣וֹת לֶ֔חֶם וְאֶחָ֥ד נֹשֵׂ֖א נֵֽבֶל־יָֽיִן׃וְשָׁאֲל֥וּ לְךָ֖ לְשָׁל֑וֹם וְנָתְנ֤וּ לְךָ֙ שְׁתֵּי־לֶ֔חֶם וְלָקַחְתָּ֖ מִיָּדָֽם׃אַ֣חַר כֵּ֗ן תָּבוֹא֙ גִּבְעַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־שָׁ֖ם נְצִבֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וִיהִי֩ כְבֹאֲךָ֨ שָׁ֜ם הָעִ֗יר וּפָגַעְתָּ֞ חֶ֤בֶל נְבִיאִים֙ יֹרְדִ֣ים מֵֽהַבָּמָ֔ה וְלִפְנֵיהֶ֞ם נֵ֤בֶל וְתֹף֙ וְחָלִ֣יל וְכִנּ֔וֹר וְהֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִֽים׃וְצָלְחָ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וְהִתְנַבִּ֖יתָ עִמָּ֑ם וְנֶהְפַּכְתָּ֖ לְאִ֥ישׁ אַחֵֽר׃וְהָיָ֗ה כִּ֥יתבאינהתָבֹ֛אנָההָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה לָ֑ךְ עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּמְצָ֣א יָדֶ֔ךָ כִּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים עִמָּֽךְ׃וְיָרַדְתָּ֣ לְפָנַי֮ הַגִּלְגָּל֒ וְהִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ יֹרֵ֣ד אֵלֶ֔יךָ לְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת לִזְבֹּ֖חַ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֑ים שִׁבְעַ֨ת יָמִ֤ים תּוֹחֵל֙ עַד־בּוֹאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהוֹדַעְתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃וְהָיָ֗ה כְּהַפְנֹת֤וֹ שִׁכְמוֹ֙ לָלֶ֙כֶת֙ מֵעִ֣ם שְׁמוּאֵ֔ל וַיַּהֲפָךְ־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵ֣ב אַחֵ֑ר וַיָּבֹ֛אוּ כָּל־הָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃וַיָּבֹ֤אוּ שָׁם֙ הַגִּבְעָ֔תָה וְהִנֵּ֥ה חֶֽבֶל־נְבִאִ֖ים לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֤ח עָלָיו֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּתְנַבֵּ֖א בְּתוֹכָֽם׃וַיְהִ֗י כָּל־יֽוֹדְעוֹ֙ מֵאִתְּמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֥ה עִם־נְבִאִ֖ים נִבָּ֑א וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ מַה־זֶּה֙ הָיָ֣ה לְבֶן־קִ֔ישׁ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽים׃וַיַּ֨עַן אִ֥ישׁ מִשָּׁ֛ם וַיֹּ֖אמֶר וּמִ֣י אֲבִיהֶ֑ם עַל־כֵּן֙ הָיְתָ֣ה לְמָשָׁ֔ל הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִאִֽים׃וַיְכַל֙ מֵֽהִתְנַבּ֔וֹת וַיָּבֹ֖א הַבָּמָֽה׃וַיֹּאמֶר֩ דּ֨וֹד שָׁא֥וּל אֵלָ֛יו וְאֶֽל־נַעֲר֖וֹ אָ֣ן הֲלַכְתֶּ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לְבַקֵּשׁ֙ אֶת־הָ֣אֲתֹנ֔וֹת וַנִּרְאֶ֣ה כִי־אַ֔יִן וַנָּב֖וֹא אֶל־שְׁמוּאֵֽל׃וַיֹּ֖אמֶר דּ֣וֹד שָׁא֑וּל הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י מָֽה־אָמַ֥ר לָכֶ֖ם שְׁמוּאֵֽל׃וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־דּוֹד֔וֹ הַגֵּ֤ד הִגִּיד֙ לָ֔נוּ כִּ֥י נִמְצְא֖וּ הָאֲתֹנ֑וֹת וְאֶת־דְּבַ֤ר הַמְּלוּכָה֙ לֹֽא־הִגִּ֣יד ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר שְׁמוּאֵֽל׃וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל֙ אֶת־הָעָ֔ם אֶל־יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה׃וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אָנֹכִ֛י הֶעֱלֵ֥יתִי אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וָאַצִּ֤יל אֶתְכֶם֙ מִיַּ֣ד מִצְרַ֔יִם וּמִיַּד֙ כָּל־הַמַּמְלָכ֔וֹת הַלֹּחֲצִ֖ים אֶתְכֶֽם׃וְאַתֶּ֨ם הַיּ֜וֹם מְאַסְתֶּ֣ם אֶת־אֱלֹהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר־ה֣וּא מוֹשִׁ֣יעַ לָכֶם֮ מִכָּל־רָעוֹתֵיכֶ֣ם וְצָרֹֽתֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ כִּי־מֶ֖לֶךְ תָּשִׂ֣ים עָלֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה הִֽתְיַצְּבוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְשִׁבְטֵיכֶ֖ם וּלְאַלְפֵיכֶֽם׃וַיַּקְרֵ֣ב שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּכֵ֖ד שֵׁ֥בֶט בִּנְיָמִֽן׃וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־שֵׁ֤בֶט בִּנְיָמִן֙למשפחתולְמִשְׁפְּחֹתָ֔יווַתִּלָּכֵ֖ד מִשְׁפַּ֣חַת הַמַּטְרִ֑י וַיִּלָּכֵד֙ שָׁא֣וּל בֶּן־קִ֔ישׁ וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וְלֹ֥א נִמְצָֽא׃וַיִּשְׁאֲלוּ־עוֹד֙ בַּֽיהוָ֔ה הֲבָ֥א ע֖וֹד הֲלֹ֣ם אִ֑ישׁ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּה־ה֥וּא נֶחְבָּ֖א אֶל־הַכֵּלִֽים׃וַיָּרֻ֙צוּ֙ וַיִּקָּחֻ֣הוּ מִשָּׁ֔ם וַיִּתְיַצֵּ֖ב בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וַיִּגְבַּהּ֙ מִכָּל־הָעָ֔ם מִשִּׁכְמ֖וֹ וָמָֽעְלָה׃וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־כָּל־הָעָ֗ם הַרְּאִיתֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַר־בּ֣וֹ יְהוָ֔ה כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכָל־הָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כָל־הָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃וַיְדַבֵּ֨ר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־הָעָ֗ם אֵ֚ת מִשְׁפַּ֣ט הַמְּלֻכָ֔ה וַיִּכְתֹּ֣ב בַּסֵּ֔פֶר וַיַּנַּ֖ח לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֧ח שְׁמוּאֵ֛ל אֶת־כָּל־הָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃וְגַ֨ם־שָׁא֔וּל הָלַ֥ךְ לְבֵית֖וֹ גִּבְעָ֑תָה וַיֵּלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁר־נָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽם׃וּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָמְר֗וּ מַה־יֹּשִׁעֵ֙נוּ֙ זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹֽא־הֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

כיצד נמשח שאול?

הקדמה

נאמר בתחילת הפרק:

ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו, ויאמר: הלוא כי משחך ד' על נחלתו לנגיד.

מצאנו בתנ"ך משיחה של מלכים נוספים, ויש להשוות את משיחתו של שאול למשיחת המלכים האחרים בתנ"ך. ההשוואה תתמקד ב"פך השמן" מול "קרן השמן", ובסוג השמן, שאינו מפורש בפסוקים, אלא רק בדברי חז"ל והמפרשים.

א. "פך השמן" מול "קרן השמן"

1. משיחת דוד

בשמואל א פרק ט"ז נאמר:

א. ויאמר ד' אל שמואל: עד מתי אתה מתאבל אל שאול? ואני מאסתיו מִמְלֹך על ישראל. מַלֵא קרנך שמן, ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי, כי ראיתי בבניו לי מלך.
יב. וישלח ויביאהו, והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רֹאי, ויאמר ד': קום מְשָחֵהוּ, כי זה הוא.
יג. ויקח שמואל את קרן השמן, וימשח אתו בקרב אחיו, ותצלח רוח ד' אל דוד מהיום ההוא ומעלה, ויקם שמואל וילך הרמתה.

בניגוד לשאול, שנמשח ב"פך השמן", נמשח דוד ב"קרן השמן".

2. משיחת שלמה

במלכים א פרק א' נאמר:

לט. ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל, וימשח את שלמה, ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם: יחי המלך שלמה.

גם שלמה נמשח ב"קרן השמן", כמו דוד אביו, ובניגוד לשאול, שנמשח ב"פך השמן".

3. משיחת יהוא

במלכים ב פרק ט' נאמר:

א. ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו: חגר מתניך, וקח פך השמן הזה בידך, ולך רמת גלעד.
ב. ובאת שמה, וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי, ובאת והקמתו מתוך אחיו, והֵבֵיאתָ אֹתו חדר בחדר.
ג. ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו, ואמרת: כה אמר ד': משחתיך למלך אל ישראל. ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה.
ד. וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד.
ה. ויבֹא, והנה שרי החיל יֹשְבים, ויאמר: דָבָר לי אליך השר. ויאמר יהוא: אל מי מִכֻּלָנוּ? ויאמר: אליך השר.
ו. ויקם ויבא הביתה, ויצֹק השמן אל ראשו, ויאמר לו: כה אמר ד' אלקי ישראל: משחתיך למלך אל עם ד', אל ישראל.

גם יהוא נמשח ב"פך השמן", כמו שאול, ובניגוד לדוד ולשלמה שנמשחו ב"קרן השמן".

4. משיחת יהואש

במלכים ב פרק י"א פסוק י"ב נאמר:

ויוצִא את בן המלך, ויתן עליו את הנזר ואת העדות, וימלִכו אֹתו וימשחֻהו, ויכו כף, ויאמרו: יחי המלך.

כאן לא מופיע לא "פך השמן", ולא "קרן השמן".

5. משיחת יהואחז

במלכים ב פרק כ"ג פסוק ל' נאמר:

וירכִּבֻהו עבדיו מת ממגִדו, ויבאֻהו ירושלם ויקברהו בקבֻרתו, ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אֹתו וימליכו אֹתו תחת אביו.

גם כאן לא מופיע לא "פך השמן", ולא "קרן השמן".

6. מדוע שינה הנביא מ"פך השמן" ל"קרן השמן"?

יש לשאול: מדוע בחלק מהמקומות נאמר: "פך השמן", ובחלק מהמקומות נאמר: "קרן השמן"?

אמרו על כך בגמרא במסכת מגילה (יד ע"א):

'ותתפלל חנה ותאמר: עלץ לבי בד', רמה קרני בד'' (שמ"א ב, א), 'רמה קרני' ולא 'רמה פכי'. דוד ושלמה שנמשחו בקרן - נמשכה מלכותן, שאול ויהוא שנמשחו בפך - לא נמשכה מלכותן.

כלומר: על פי הפשט פירוש הפסוק הוא כמו שכתב הרד"ק שם:

התוקף יקרא 'קרן', לפי שהוא המקום הגבוה שבבהמה, גם הקרנים תוקף החיה, כמו שנאמר: 'בהם עמים ינגח' (דברים לג, יז), והוא באדם דרך משל, וכאילו אמרה: 'רם ראשי', כמו שנאמר: 'ועתה ירום ראשי על אויבי' (תהלים כז, ו), וכל זה בד' שהיה בעזרי.

אבל חז"ל מצאו כאן רמז לקרן השמן, שהיא תרום, כלומר: תהיה גבוהה ותימשך המלכות של מי שנמשח ממנה, בעוד שפך השמן לא ימשך, כלומר: המלכות של מי שנמשח ממנו לא תימשך.

מה ההבדל בין "קרן השמן" ובין "פך השמן"?

על פי דברי הרד"ק ש"התוקף יקרא 'קרן', לפי שהוא המקום הגבוה שבבהמה, גם הקרנים תוקף החיה", ניתן לומר שמי שנמשח בקרן, שמסמלת גובה ותוקף, מלכותו תהיה גבוהה ותקיפה, כלומר: תימשך. ומי שנמשח בפך, שאין בו את הדברים הללו, מלכותו לא תימשך.

עוד הסביר המהרש"א שם בחידושי אגדות:

כי הקרן הוא דבר המתקיים, מה שאין כן הפך, שהוא כלי חרס, עלול לשבירה בנפילה.

ב. באיזה שמן נמשח שאול?

1. הגמרא במסכת הוריות והסבר המפרשים בפרקנו

בגמרא במסכת הוריות (יא ע"ב) נאמר:

מלכי בית דוד משוחין, מלכי ישראל אין משוחין.
מנלן? אמר רבא: אמר קרא: 'קום מְשָחֵהוּ, כי זה הוא' (שמ"א טז, יב), זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה.

פירש רש"י:

זה - דמלכות בית דוד טעון משיחה. ואין אחר - שאינו ממלכי בית דוד טעון משיחה.

שאלה הגמרא:

אמר מר: אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם. ומשום מחלוקתו של יורם בן אחאב נמעול בשמן?!

פירש רש"י:

משום מחלוקתו של יורם נמעול בשמן המשחה - דאמרינן לעיל דמלכי ישראל אין מושחין ממנו.

כלומר: אם אסור למשוח את מלכי ישראל בשמן המשחה כיצד יתכן שאלישע הנביא ציוה למשוח את יהוא בשמן המשחה?

ענתה הגמרא:

כדאמר רב פפא: באפרסמא דכיא, הכי נמי באפרסמא דכיא.

פירש רש"י:

באפרסמא דכיא - דלא הוי משמן המשחה.

כלומר: יהוא לא נמשח בשמן המשחה, אלא רק בשמן אפרסמון, כיון שרק את מלכי בית דוד מושחים בשמן המשחה, ואילו את מלכי ישראל אין מושחים בשמן המשחה, אלא רק בשמן אפרסמון.

לפי זה נראה ששמואל משח את שאול בשמן אפרסמון.

אכן כתב כך הרד"ק:

את פך השמן - לא היה זה שמן המשחה, כי לא היו מושחים ממנו אלא מלכי בית דוד, אבל שמן אפרסמון היה.

וכן כתבו האברבנאל, ה"כלי יקר", האלשיך הקדוש והמלבי"ם (ועיין באלשיך הקדוש שהאריך לבאר על פי זה עוד ענינים בפסוקנו).

2. הסבר רש"י במסכת כריתות

סוגיא זו, שבמסכת הוריות, מופיעה גם במסכת כריתות (ה ע"ב), וכתב שם רש"י:

ולא מלכי ישראל - משבא דוד, אבל שאול נמשח.

עולה מרש"י ששאול נמשח בשמן המשחה!

3. הוספת התוספות במסכת כריתות

גם התוספות שם כתבו כמו רש"י, והוסיפו על דבריו:

מלכי ישראל אין מושחין - מדוד ואילך, דכתיב ביה מיעוט: 'זה טעון משיחה ולא אחר', אבל שאול דהוי קודם לכן נמשח.

כלומר: כל המיעוט נלמד מהפסוק שנאמר בדוד, אבל לפני כן לא היה מיעוט זה, ולכן שאול נמשח בשמן המשחה.

4. הסבר הרמב"ם

גם הרמב"ם בהלכות מלכים (פ"א ה"ז) כתב:

כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה, שנאמר: 'ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו'.

הרמב"ם הביא את הפסוק שנאמר בשאול, והסביר שמדובר בשמן המשחה. וכן כתב המאירי במסכת הוריות בדעת הרמב"ם.

5. הוספת הרמ"ע מפאנו

גם הרמ"ע מפאנו כתב כן בשו"ת שלו (סימן קב):

כבר נשאלנו על שאול אם נמשח בשמן המשחה, או באפרסמא דכיא, כיון דכתיב ביה: 'פך', ולא: 'קרן'.
ומסתברא לן בשמן המשחה, שאין קרן מעכב בו, ונקרא שאול 'בחיר ד'' (שמ"ב כא, ו), ומלך על כל ישראל, ועדיין לא נבחר דוד, והוא עצמו קראו: 'משיח ד'' (שמ"א כד, ו-י; שם כו, ט-כג; שמ"ב א, יד-טז), כדכתיב: 'שמן משחת קדש יהיה זה לי' (שמות ל, לא), דאי באפרסמא דכיא מאי רבותיה.

כלומר: מכך שדוד קרא לשאול "משיח ד'" משמע ששאול נמשח בשמן המשחה, שאם לא נסביר כן, אלא נסביר ששאול נמשח בשמן אפרסמון אין לו מעלה כל כך שבגללה יקרא "משיח ד'".

6. הסבר ה"באר שבע"

גם ה"באר שבע" בחידושיו למסכת הוריות (יא ע"ב) כתב דברים דומים לדברי הרמ"ע מפאנו:

מלכי ישראל אין מושחין - בפרק קמא דכריתות (ה, ע"ב) פירש רש"י (בד"ה 'ולא מלכי'): 'מלכי ישראל אין מושחין - משבא דוד, אבל שאול נמשח'. נראה מדבריו דשאול נמשח בשמן המשחה. והכי מסתברא לן, כיון שדוד קראו לשאול 'משיח ד'', ואי באפרסמא דכיא מאי רבותיה.

הוסיף ה"באר שבע" וכתב:

אבל הרד"ק (שמואל א' י, א) פירש דשאול נמשח באפרסמא דכיא.
ואפשר שטעמו משום דקאמר לקמן: 'שאול ויהוא שנמשחו מן הפך' וכו'.
ואינו מוכרח, כי אין רוצה לומר דשאול נמשח מן הפך אפרסמא דכיא שנמשח ממנו יהוא, כי הפך של שאול היה של שמן המשחה, כדאמרן.

כלומר: הסביר ה"באר שבע" שכנראה הרד"ק למד מהדמיון שאמרה הגמרא בין שאול ליהוא, ששניהם נמשחו מפך, ולא מקרן, ששניהם גם נמשחו בשמן אפרסמון, ולא משמן המשחה.

אבל העיר ה"באר שבע" שאין זה הכרחי, כיון שאפשר להסביר שאף על פי שגם שאול וגם יהוא נמשחו מפך, ולא מקרן, מכל מקום בפך שבו נמשח שאול היה שמן המשחה, ולא כמו הפך שבו נמשח יהוא, שבו היה רק שמן אפרסמון.

7. הוספת החיד"א

הרב החיד"א ב"פתח עינים" למסכת מגילה הוסיף שמכך שהגמרא תלתה את ההבדל בין דוד לשאול בקרן לעומת פך, ולא בשמן המשחה מול שמן אפרסמון, משמע ששניהם נמשחו בשמן המשחה.

8. דברי המדרש רבה ודברי החיד"א

בספר שמואל ב פרק כ"א פסוק א' נאמר:

ויהי רעב בימי דוד שלש שנים, שנה אחרי שנה, ויבקש דוד את פני ד', ויאמר ד': אל שאול ואל בית הדמים, על אשר המית את הגִבְעֹנים.

נאמר על כך במדרש במדבר רבה בפרשת נשא (ח, ד):

אמר לו הקדוש ברוך הוא [לדוד]: דוד, מוצל אתה [מעבירות], אלא על שאול ועל בית הדמים. הדא הוא דכתיב: 'ויאמר ד': אל שאול ואל בית הדמים' וגו' (שמואל ב כא, א), על שאול - שלא עשיתם עמו חסד ולא נספד כהלכה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: דוד, אינו שאול שנמשח בשמן המשחה? אינו שאול שבימיו לא נעשה עבודת כוכבים בישראל? אינו שאול שחלקו עם שמואל הנביא? ואתה בארץ והוא בחוצה לארץ?!.

כלומר: ד' אמר לדוד את מעלותיו של שאול, שלכן על דוד לדאוג לקבורתו בארץ ישראל, וביניהן אמר ד' גם את המעלה ששאול נמשח בשמן המשחה!

מפורש במדרש ששאול נמשח בשמן המשחה, כדברי רש"י ותוספות ורמב"ם והמפרשים שבעקבותיהם, ושלא כדברי הרד"ק, האברבנאל, האלשיך הקדוש, ה"כלי יקר" והמלבי"ם!

[ועיין כעין דברי המדרש רבה גם בפרקי דרבי אליעזר פי"ז (ועיין שם בביאור הרד"ל אות מ"ד וכן בהגהות הרד"ל למדרש רבה שם אות יד) ובילקוט שמעוני שמ"ב פרק כ"א רמז קנד].

הרב החיד"א ב"פתח עינים" למסכת מגילה ולמסכת כריתות אכן הביא את דברי המדרש רבה, והעיר על כל המפרשים שלא הביאו את דברי המדרש.

סיכום

  1. שאול נמשח בפך, וכן יהוא, ולעומתם דוד ושלמה נמשחו בקרן.
  2. אמרו על כך חז"ל: "דוד ושלמה שנמשחו בקרן - נמשכה מלכותן, שאול ויהוא שנמשחו בפך - לא נמשכה מלכותן".
  3. עוד אמרו חז"ל: "מלכי בית דוד משוחין, מלכי ישראל אין משוחין". והכוונה היא שלא משחו את מלכי ישראל בשמן המשחה, אלא רק בשמן אפרסמון.
  4. נחלקו המפרשים האם דברי חז"ל אלו מתיחסים לכל המלכים שאינם מבית דוד, כולל שאול, וגם הוא נמשח רק בשמן אפרסמון, או שדברי חז"ל אלו מתיחסים לכל המלכים מדוד ואילך, אבל הם אינם מתיחסים לשאול, והוא נמשח בשמן המשחה.

הרד"ק, האברבנאל, האלשיך הקדוש, ה"כלי יקר" והמלבי"ם נקטו כצד הראשון, ששאול נמשח רק בשמן אפרסמון.

לעומתם רש"י, תוספות, הרמב"ם, הרמ"ע מפאנו, ה"באר שבע" והחיד"א נקטו כצד השני, ששאול נמשח בשמן המשחה, וכן מפורש במדרש רבה.

יהי רצון שנזכה לראות בקרוב במלכות מלך המשיח.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך