כפרת העם הפלישתי וסרניו

"וַיִּקְרְא֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים לַכֹּֽהֲנִ֤ים וְלַקֹּֽסְמִים֙ לֵאמֹ֔ר מַֽה־נַּעֲשֶׂ֖ה לַֽאֲר֣וֹן יְ-הוָ֑ה..."
(שמואל א ו ב)

גם בספר בראשית נתקלנו בכהנים: "רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָֽיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃"(בראשית מז כו). ופירש שם הרב שמואל בן חפני שהם כהני הדת, והביא דוגמא מפרקנו שבו הפלישתים מתייעצים עם אותם הכהנים וכמו שכתוב בפסוק ה' שהכהנים מייעצים להם: "אוּלַ֗י יָקֵ֤ל אֶת־יָדוֹ֙ מֵֽעֲלֵיכֶ֔ם וּמֵעַ֥ל אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וּמֵעַ֥ל אַרְצְכֶֽם׃"

המכה המשיכה גם לאחר שהעבירו את הארון מהעיר ולכן שואלים הפלישתים את הכהנים אם יתכן שמה שחטפו הוא טבעי, כי לכאורה המכה אינה תלויה בשהות הארון אצלם ונראה כאילו זו יד הטבע.
תשובת הכוהנים היא: "אִֽם־מְשַׁלְּחִ֞ים אֶת־אֲר֨וֹן אֱ-לֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אַל־תְּשַׁלְּח֤וּ אֹתוֹ֙ רֵיקָ֔ם כִּֽי־הָשֵׁ֥ב תָּשִׁ֛יבוּ ל֖וֹ אָשָׁ֑ם אָ֤ז תֵּרָֽפְאוּ֙"(שמואל א ו ב). תחילת הפסוק קצת קשה, נסתרת מילה המציינת מי ישלח: "אִֽם־מְשַׁלְּחִ֞ים ___ אֶת־אֲר֨וֹן". התרגום פירש שהמילה הנסתרת היא "אתם", כלומר העם הפלישתי ששאל את הכהנים. לעומתו פירש האלשיך שהמילה הנסתרת היא "הם", והיינו שהכהנים מייעצים לעם הפלישתי לגרום לסרנים להבין שהמכה איננה טבעית ואם יבינו זאת ויקריבו קרבן לה' תיעלם המגפה.

"...וַיֹּֽאמְר֗וּ מִסְפַּר֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים חֲמִשָּׁה֙ עפלי (טְחֹרֵ֣י) זָהָ֔ב וַֽחֲמִשָּׁ֖ה עַכְבְּרֵ֣י זָהָ֑ב כִּֽי־מַגֵּפָ֥ה אַחַ֛ת לְכֻלָּ֖ם וּלְסַרְנֵיכֶֽם׃ ...וְלָ֤מָּה תְכַבְּדוּ֙ אֶת־לְבַבְכֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֧ר כִּבְּד֛וּ מִצְרַ֥יִם וּפַרְעֹ֖ה אֶת־לִבָּ֑ם הֲלוֹא֙ כַּֽאֲשֶׁ֣ר הִתְעַלֵּ֣ל בָּהֶ֔ם וַֽיְשַׁלְּח֖וּם וַיֵּלֵֽכוּ׃ וְעַתָּ֗ה קְח֨וּ וַֽעֲשׂ֜וּ עֲגָלָ֤ה חֲדָשָׁה֙... וּשְׁתֵּ֤י פָרוֹת֙ עָל֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־עָלָ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עֹ֑ל וַֽאֲסַרְתֶּ֤ם אֶת־הַפָּרוֹת֙ בָּֽעֲגָלָ֔ה וַהֲשֵֽׁיבֹתֶ֧ם בְּנֵיהֶ֛ם מֵאַֽחֲרֵיהֶ֖ם הַבָּֽיְתָה׃"
(שמואל א ו ד-ז)

דברים אלו מופנים כלפי הסרנים שהקשו את ליבם כפרעה. לעומתם, העם כבר מתחילה הבין שצריך לשלוח את הארון חזרה(כמו העם המצרי שרצה לשלוח את ישראל עוד לפני פרעה: "הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָֽבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם"(בראשית י ז)) ולבסוף מביאים שני סוגי קרבנות, אחד כנגד העם ואחד כנגד הסרנים. גם המשלוח נעשה בצורה שבודקת האם כל העסק היה טבעי או לא: הארון נשלח על פרות מניקות שבאופן טבעי לא היו מצליחות להעלות את הארון לבית שמש, וכן מפרש המלבי"ם שהעגלה היתה חדשה הקשה להנהגה.