אין חכמה נגד ה'

הפלשתים ראו שנגפו במגפה קשה בגלל שלקחו את ארון ה׳, אולם כדרכם של רשעים שאינם רוצים להסיק את המסקנות המתבקשות ניסו לחשוב שמא המכות הקשות שנחתו עליהם לא באו בגלל הארון אלא במקרה. בספר אליהו רבא(פרק סא) נאמר שהפלשתים רצו להשאיר את הארון ברשותם ולנתק את עם ישראל מתורתו. הם רצו לחסל את עבודתו הרוחנית של אברהם שהחל בה אבימלך(בימי יצחק). כידוע הפלשתים בימי יצחק סתמו את בארות המים, והתורהנמשלה למקור מים חיים הנותנת חיים לעולם וכדברי הכתוב: ״כי עזבו מקור מים חיים את ה׳״(ירמיהו יז יג). הפלשתים סתמו את הבארות וכוונתם העמוקה לחסל את תוצאות עבודתו של אברהם, אך יצחק שב וחפר את הבארות שסתמו הפלשתים(הסבר זה הוא בתוספת לפשוטם של מקראות). יצחק שב וחפר בארות ועל השתים הראשונות רבו רועי יצחק ורועי גרר ועל השלישית לא רבו. המפרשים מסבירים כי אותן בארות רומזות לבתי המקדש. האומות הצליחו להחריב שני בתי מקדש אך את הבית השלישי לא יצליחו להחריב.

לאחר שהפלשתים בתקופת האבות נכשלו, חשבו שעתה הגיעה השעה לבצע תכנית ישנה. מצבו הרוחני של עם ישראל והתנהגותם של חפני ופנחס נתנו לפלשתים את הכח לנסות ולפגוע ברוחניות של עם ישראל. מצביאיהם החליטו לשבות את ארון ה' ובו לוחות הברית וכך לנתק את העם מתורתו. מזימה זו לא עלתה בידם כי שאול הצליח במסירות נפש לחטוף את הלוחות מיד גלית. הארון הריק נשאר ביד פלשתים שחשבו כי בלי הארון לא יוכלו הלוחות למלא את יעודם. לאחר שנגרמו להם טחורים והוכו במגפה החליטו להתחכם על גזרות ה' ולהוציאו מהערים אל השדה, כך ששום עיר לא תשאיר את הארון בתחומה ותושביה לא יענשו אולם לאחר שראו הפלשתים שגם אז לא סרה מהם המכה, ואנשיהם ממשיכים לסבול החליטו לכנס את כהניהם וקוסמיהם כדי לדון בעתידו של הארון.

מנהיגי הפלשתים הזמינו את הקוסמים כדי שיודיעום באמצעות הקסם והכישוף אם אמנם המחלות והמגפות הם תוצאה משבית הארון או שמא מקרה הוא והסבות הינן טבעיות. אם יתברר שהארון הוא הגורם למכות הרי יש לשלחו ואז הפלשתים לא יוסיפו לחלות ולמות. אך לא די בכך, יש למצוא דרך כיצד לרפא את אלה שכבר חלו. התשובה לשאלה זו יצטרכו לתת הכהנים. הם יצטרכו להחליט אם להסתפק בהשבת הארון בלבד או בנוסף לשלוח לה' "דורון" בצורת טחורי זהב ועכברי זהב. עתה יובנו היטב המלים: "השב תשיבו לו אשם"(שמואל א ו ג). הפסוק צריך לומר תביאו לו אשם ולא תשיבו כי להשיב הכוונה להחזיר דבר השייך לשני, אם כן שייך להשיב את הארון(השייך לישראל) אך את האשם שהפלשתים רוצים לשלוח עם הארון הם לא משיבים אלא נותנים ומדוע כתוב להשיב אשם(ולא לתת או לשלם אשם)? מסביר המלבי׳׳ם, הכהנים הפלשתים אמרו למנהיגיהם - מאחר והמכה שהוכו בה הפלשתים היתה בצורת טחורים ועכברים בוודאי יש קשר בינה ובין החטא, ובוודאי חטאתם בלקיחת הארון בצורה זו. ואם תכבדו את ה' בדרך שחטאתם דהיינו תשיבו לו מטילי זהב בדמות טחורים ועכברים אז תתבטל מעליכם הגזרה. אם כן עליהם להשיב את עכברי וטחורי הזהב לקב״ה ובכך לכפר על חטאיכם בנוגע לארון(לדעתם כאשר ישיבו אל הקדושה את טחורי הזהב ועכברי הזהב שהוציאו כאלו מהקדושה, תסור מהם המכה). הם טענו עוד כי בעת שישיבו לה׳ עכברי זהב כנגד העכברים שהשחיתו את יבולי הארץ, וטחורי הזהב כנגד הטחורים שלקו בהם הפלשתים, יודו שיד ה׳ עשתה זאת וישיבו לה׳ את הכבוד שנלקח כביכול ממנו ואז יתרצה ה׳ להם ויציל אותם וגם ירפא את אלה שכבר חלו.

אחרי שהכהנים אמרו את דעתם כיצד להחזיר את ארון ה׳ ובהבליהם חשבו כי ה׳ חפץ במתנות כדי להתפייס, חזרו ושאלו את הקוסמים לחוות דעתם אם יש להחזיר את הארון, כדי שיכינו את טחורי ועכברי הזהב. מצד אחד יש מקום להחליט לא לשלוח את הארון על אף הידיעה שבגללו סובלים הפלשתים. הסבה לכך שבוודאי המחלות הקשות לא יתמידו אלא ילכו וידעכו עד אשר יעלמו, מאידך יש מקום לחשוש שמא ימשיכו המכות לנחות עליהם כי לא באו ממקור טבעי. הכהנים אמרו שגם פרעה ומצרים סרבו להכיר בכח ה׳ שהכה אותם בעשר מכות והכבידו את לבם עד אשר אבדה מצרים ופרעה נאלץ לשלוח את ישראל לאחר שמתו הבכורים, אם כן מדוע אתם מכבידים את לבכם ומסרבים להכיר בעובדה שהמכות באו מאת ה׳ בגלל שאינכם משלחים את הארון למקומו.