והנער שמואל כו'. הנה פסוק זה יראה מיותר כי הרי נאמר למעלה וגם בלתי מקושר. ועוד מודיענו שדבר ה' היה יקרות. ועוד אומ' ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו האם לא שכב במקומו כי אם היום ההוא. ועוד למה מודיענו שעיניו היחלו כהות. ועוד אומ' ונר אלהי' טרם יכבה אם הוא נרות המנורה מה יתן ומה יוסיף היות ששכב טרם יכבה או אחרי כן. ועוד שהל"ל ונרות אלהים כי רבות הנה. ועוד אומ' שוכב בהיכל ה' מי נתן לו רשות לשכב בהיכל ה' ואפילו בעזרה. אך למה שנבואת שמואל זאת היא מרה כלענה והלא טוב טוב היה תבא לעלי בשורה רעה זו על ידי אחר ולא על ידי שמואל שגדלו כבן ולמדו תורה מילדותו עד שגדל ואיך תבא לו הבשורה הרעה הזאת על ידו על כן הקדים ואמר אמת הוא כי והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי כלומר ועל כן היה טוב תהיה הנבואה הזאת על ידי אחר אך מה נעשה כי דבר ה' היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ באופן שלא היו נביאים זולתו ודי לאלקנה הנבואה הרעה אשר אמר לו ולמה ישרה לו מיד באחרת קשה הימנה או דומה לה כלומר ועל כן הוכרח שיהיה ע"י שמואל, ועוד טענה שנית כי הנה ביום ההוא עודנו שוכב במקומו היחלו עיניו כהות עד שלא יוכל לראות והוא סימן אל תחלת הסילוק מן העולם ועל כן ונר אלהים הוא הנפש טרם יכבה שהוא גמר הסילוק כי נר אלהים נשמת אדם ושמואל שוכב חוצה לו כמ"ש ז"ל שדלת בין שניהם שהוא לעזרה על כן טרם יכבה נר עלי רצה הקב"ה להאיר נר שמואל בעצם שהוא בדברו אתו להביאו בגדר נבואה ואז ושמואל שוכב שהוא הכנה שבחלום ידבר בו ה' ומהיכן באה אליו הנבואה הלא הוא כי בהיכל ה' מבפנים אשר שם ארון האלהים משם ויקרא ה' אל שמואל ויאמר הנני וכן פר"שי ז"ל והוא מרז"ל כי היה קול ה' יוצא מהיכל ועובר מעל עלי ובא לאזני שמואל:
פסוק ח:
ויוסף ה' כו'. בפעם הראשונה לא חשב עלי רק שהיה דמיון כוזב על כן אמר לו לא קראתי שוב שכב אך בשניה נסתפק אם מן ה' הוא זה ואז ע"י הכנסו בספק זה קראו בני כי החשיבו, אך בשלישית הוסר הספק וידע כי ה' קורא לנער ואע"פי כן לא החשיב עצמו כ"כ שידבר ה' עמו ולא אמר דבר ה' מספק כאשר למדו עלי כי אם דבר כי שומע עבדך כי אולי לא היה ה' הקוראו אותו:
פסוק יא:
ויאמר ה' אל שמואל כו'. אמר הנה יש דבר נוגע אל ישראל דרך כלל ויש אל עלי ועל ישראל אמר הנה אנכי עושה דבר בישראל אשר כל שומעו כו' והוא חרבן משכן שלה ועל הנוגע אל עלי יש חלק מחזיק העבר ויש עתיד העבר הוא כי ביום ההוא שאמרתי הנה ימים באי' כו' אקום אל עלי כו' שהו' דברי איש האלהי' אשר דובר לו בסמוך והעתיד הוא והגדתי לו שהוא עתה כי שופט אני את ביתו עד עולם שהוא כי אין שפיטתו ית' עתה להעניש אותך ואת בניך כי אם עונש מתמיד לדורות שכל מרבית ביתו ימיתו אנשים וכן כל שאר דברים הנאמרים למעלה והגדתי לו הטעם מפני אשר ידע כי מקללים להם בניו שהוא עון חילול ה' גדול ברבים והענין שהיו מקלים בכבוד שמים ומפני כבודו ית' מכנה ואומר להם ולא כהה בם כי לא החשיך פניהם לזרוק בהם מרה כי אם כמתחנן אליהם שישובו כאו' אל בני כי לא טובה השמועה כו' ועל עון כזה אין לדבר כן כי אם בכעס ובכי ואנקה כחס על כבוד אדון הכל ית' כי אין עון גדול מזה כי מי שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם ואומרו כהה הוא לשון כהה הנגע שהו' העמיק החשיך על כן אין לתמוה על היות עד עולם בכל איכותיו אך מצד אחר אני רחום בדין כי מה שלכן נשבעתי לבית עלי לדורותיו הוא אם יכופר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם אך בתורה ובגמילות חסדים יכופר וכמאמר ז"ל כי על כן רבה בזכות תורה הוסיפו לו עשרים שנה ולאביי על תורה וגמילות חסדים מ' שנה והוא כי עון זה כדאי לאבד העולם שהיה חילול ה' באחד מג' עמודים שהעולם עומד עליהם שהוא עבודה על כן עשות אותו עמוד שחטאו בו שהוא זבח ומנחה לא יעמוד להם כי אם השנים שהם תורה וגמילות חסדים והנה עלי ראה את שמואל מתיירא מהגיד המראה הבין כי לא יום בשורה הוא לו רק מעין נבואת איש האלהים האמורה אליו בסמוך על כן אמר כה יעש' לך אלהים כענין המראה אשר לא טוב' היא וכה יוסיף אם תכחד ממני ויגד לו שמואל כו' ויאמר ה' בעל הרחמי' הוא יהי רצון שהטוב בעיניו ולא בעיני מדת הדין יעשה:
פסוק יט:
ויגדל שמואל כו'. הנה על פסוק האמור למעלה והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי ארז"ל כי בהיותו משרת את עלי היה כמשרת את ה' כי העומד לפני עלי כעומד לפני השכינה והביאו ראיה לזה מפ' אליהו חי ה' אשר עמדתי לפניו שאמר אליהו שהוא שעמד לפני אחיהו השלוני כעומד לפני השכינה וכן אמר אלישע על שעמד לפני אליהו. ובזה יאמר הנה עד כה טרם יגדל שמואל היה עומד לפני ה' בעמדו לפני עלי שה' היה עמו אך עתה ויגדל שמואל וה' היה עמו לא כאשר עד כה שהיה ה' עם עלי והיה בעמדו לפניו העומד לפני ה' כי עתה ה' כבר עם שמואל עצמו נמשך מזה כי לא הפיל מכל דבריו ארצה בכל נבואותיו עד שוידע כל ישראל כאחד מדן כו' כי נאמן שמואל לנביא לה' ועוד על פי עדים כי ויוסף ה' להראה בשלה לנביאי' אחרים ותהי מראת נבואתם להגיד כי נגלה ה' אל שמואל בשלה בדבר ה' כי בדבר ה' הגידו כי נגלה ה' אל שמואל או שנבאו כי מה שנגלה ה' אל שמואל היתה נבואה בדבר ה' ולא בהשתלשלות ודבר מלאך והנה יש נביאים שלא היה נבואתם רק על פרטים ומאלה היו רבים כנודע מרז"ל רק מ"ח היו גדולים שהיתה נבואתם על כללות ישראל ואמר כי מתחלתו השיג שמואל מעלה זו וזהו ויהי דבר שמואל לכל ישראל ובמה היה זה עתה הלא הוא כי ויצא ישראל לקראת פלשתים כו' וינגף ישראל כו' עד שנחרב משכן שלה שהוא המשך הסיפור והיא נבואה כוללת לכל ישראל והוא הדבר הראשון שהתנבא כמו שכתבנו באו' ויאמר ה' אל שמואל הנה אנכי עושה דבר בישראל אשר כל שומעו תצילנה כו' שהוא חרבן משכן שלה והלקח הארון ומיתת חפני ופנחס ומגפה גדולה בעם. או שעור הכתוב בקוצר ע"ד זה והוא כי למעלה נאמר כי על שני דכרים בא דבר ה' אליו א' על כל ישראל והוא הנה אנכי עושה דבר בישראל כו' וא' על בית עלי בפרט שהוא ביום ההוא של צרת ישראל שהוא חרבן שלה אקים אל עלי אשר דברתי אל ביתו שהוא נפילת בניו אמר עתה כי מהשני דברים ויהי כי בא אל הויה וקיום דבר ה' אשר היה אל כל ישראל שהוא הדבר הראשון והוא במה שויצא ישראל לקראת פלשתים כו' וינגף ישראל כו':