פסוק א:מימים. מסוף ימים, או מסוף שנה:
פסוק א:ויפקד. ענין זכירה והשגחה, כמו (שמות ג יז) פקוד פקדתי:
פסוק ד:לפידים. כן נקרא העץ אשר יקשר בו שלהבת, וכן (ישעיהו סב א) כלפיד יבער, וקראם על שם סופם, כי כשהבעיר בהם האש נעשו לפידים:
פסוק ד:בתוך. באמצע, כמו (במדבר לה ה) והעיר בתוך:
פסוק ה:בקמות. היא התבואה המחוברת לקרקע:
פסוק ה:מגדיש. תבואה קצורה מונחים זה על גב זה:
פסוק ה:כרם זית. פרדס מאילני זית:
פסוק ח:שוק. הוא פרק האמצעי מן הרגל:
פסוק ח:ירך. הוא פרק העליון:
פסוק ח:בסעיף. הוא שן הסלע, כמו (ישעיהו ב כא) ובסעיפי הסלעים, והוא לשון מושאל מענף האילן הקרוי ׳סעיף׳, כמו שכתוב (שם יז ו) בסעיפיה פוריה, ועל שם שבולטת מהסלע, כענף מן האילן:
פסוק ט:וינטשו. ענין פזור, כמו (שמואל ב ה כב) וינטשו בעמק רפאים:
פסוק ט:בלחי. אמר על שם סופו, שקראו רמת לחי:
פסוק יב:תפגעון. ענין מכת מות, כמו (שמואל ב א טו) גש פגע בו:
פסוק יג:עבתים. חבלים, עבות, שזורים בשלשה כפולים:
פסוק יד:וימסו. מלשון המסה והמגה:
פסוק יד:אסוריו. קשוריו שנאסר בהם:
פסוק טו:לחי. כך שם עצם מה מעצמות הראש:
פסוק טו:טריה. לחה, כמו (ישעיהו א ו) ומכה טריה:
פסוק טז:חמור חמרתים. צבור צבורים, כמו (שמות ח י) חמרים חמרים:
פסוק יט:המכתש. הגומא שהשן יושב בה עשוי כמכתשת, והוא שם כלי שדוכין בו בשמים: