פסוק ד:כי תואנה הוא מבקש. עלילה להתגרות בם:
פסוק ז:וידבר לאשה. על האשה, דבר לקרוביה, כן תרגם יונתן:
פסוק ח:עדת דבורים. (תרגום:) קינא דדברייתא, כניסת דבורים:
פסוק ט:וירדהו. לשון הבדלת דיבוק של כל דבר הנדבק, וכן לענין פת הנדבקת בתנור, נקראת הבדלתו רדייה, (שבת קיז ב): הרודה פת מן התנור, (בבא מציעא סד א): הרודה את כוורתו, על שם שהדבש עשוי על ידי חלות שעושה מדובק בדופני הכלי בכל צדדין מדופן אל דופן, כמדת עוגל הכלי, וכן תרגם יונתן: וירדהו, ונסחיה:
פסוק י:וירד אביהו אל האשה. (תרגום:) על עסקי איתתא:
פסוק יא:מרעים. חברים לשושבינות:
פסוק טו:ויהי ביום השביעי. לימות השבת, ולא שביעי למשתה, והוא רביעי לימי המשתה:
פסוק טו:הלירשנו קראתם לנו הלא. תרגם יונתן: הלמסכנותנא קריתון יתנא הלכא:
פסוק יז:שבעת הימים. הנותרים משבעת הימים, מרביעי ואילך:
פסוק יח:בטרם יבא החרסה. לפני שקיעת החמה, שעדיין היה להם שהות עד הערב:
פסוק יח:חרשתם בעגלתי. משל הוא (תרגום:) אילולפון בדקתון באתתי:
פסוק יט:רוח ה'. (תרגום:) רוח גבורה מן קדם ה':
פסוק יט:חליצותם. מלבושים שחלץ מעליהן:
פסוק כ:למרעהו. לאחד משושביניו נתנה: