תנ"ך על הפרק - שופטים יד - שמשון מתחתן עם בת הפלישתי מתמנה / הרב אבנר בוטוש שליט"א

תנ"ך על הפרק

שופטים יד

225 / 929
היום

הפרק

וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשׁ֖וֹן תִּמְנָ֑תָה וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃וַיַּ֗עַל וַיַּגֵּד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ וַיֹּ֗אמֶר אִשָּׁ֛ה רָאִ֥יתִי בְתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וְעַתָּ֕ה קְחוּ־אוֹתָ֥הּ לִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכָל־עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽי־אַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶל־אָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽח־לִ֔י כִּֽי־הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי׃וְאָבִ֨יו וְאִמּ֜וֹ לֹ֣א יָדְע֗וּ כִּ֤י מֵיְהוָה֙ הִ֔יא כִּי־תֹאֲנָ֥ה הֽוּא־מְבַקֵּ֖שׁ מִפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא פְּלִשְׁתִּ֖ים מֹשְׁלִ֥ים בְּיִשְׂרָאֵֽל׃וַיֵּ֧רֶד שִׁמְשׁ֛וֹן וְאָבִ֥יו וְאִמּ֖וֹ תִּמְנָ֑תָה וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַד־כַּרְמֵ֣י תִמְנָ֔תָה וְהִנֵּה֙ כְּפִ֣יר אֲרָי֔וֹת שֹׁאֵ֖ג לִקְרָאתֽוֹ׃וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַֽיְשַׁסְּעֵ֙הוּ֙ כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י וּמְא֖וּמָה אֵ֣ין בְּיָד֑וֹ וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃וַיֵּ֖רֶד וַיְדַבֵּ֣ר לָאִשָּׁ֑ה וַתִּישַׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י שִׁמְשֽׁוֹן׃וַיָּ֤שָׁב מִיָּמִים֙ לְקַחְתָּ֔הּ וַיָּ֣סַר לִרְא֔וֹת אֵ֖ת מַפֶּ֣לֶת הָאַרְיֵ֑ה וְהִנֵּ֨ה עֲדַ֧ת דְּבוֹרִ֛ים בִּגְוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה וּדְבָֽשׁ׃וַיִּרְדֵּ֣הוּ אֶל־כַּפָּ֗יו וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְאָכֹ֔ל וַיֵּ֙לֶךְ֙ אֶל־אָבִ֣יו וְאֶל־אִמּ֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וְלֹֽא־הִגִּ֣יד לָהֶ֔ם כִּ֛י מִגְּוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה רָדָ֥ה הַדְּבָֽשׁ׃וַיֵּ֥רֶד אָבִ֖יהוּ אֶל־הָאִשָּׁ֑ה וַיַּ֨עַשׂ שָׁ֤ם שִׁמְשׁוֹן֙ מִשְׁתֶּ֔ה כִּ֛י כֵּ֥ן יַעֲשׂ֖וּ הַבַּחוּרִֽים׃וַיְהִ֖י כִּרְאוֹתָ֣ם אוֹת֑וֹ וַיִּקְחוּ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים מֵֽרֵעִ֔ים וַיִּהְי֖וּ אִתּֽוֹ׃וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אָחֽוּדָה־נָּ֥א לָכֶ֖ם חִידָ֑ה אִם־הַגֵּ֣ד תַּגִּידוּ֩ אוֹתָ֨הּ לִ֜י שִׁבְעַ֨ת יְמֵ֤י הַמִּשְׁתֶּה֙ וּמְצָאתֶ֔ם וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִפֹ֥ת בְּגָדִֽים׃וְאִם־לֹ֣א תוּכְלוּ֮ לְהַגִּ֣יד לִי֒ וּנְתַתֶּ֨ם אַתֶּ֥ם לִי֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִיפ֣וֹת בְּגָדִ֑ים וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ ח֥וּדָה חִידָתְךָ֖ וְנִשְׁמָעֶֽנָּה׃וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם מֵהָֽאֹכֵל֙ יָצָ֣א מַאֲכָ֔ל וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָת֑וֹק וְלֹ֥א יָכְל֛וּ לְהַגִּ֥יד הַחִידָ֖ה שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיֹּאמְר֤וּ לְאֵֽשֶׁת־שִׁמְשׁוֹן֙ פַּתִּ֣י אֶת־אִישֵׁ֗ךְ וְיַגֶּד־לָ֙נוּ֙ אֶת־הַ֣חִידָ֔ה פֶּן־נִשְׂרֹ֥ף אוֹתָ֛ךְ וְאֶת־בֵּ֥ית אָבִ֖יךְ בָּאֵ֑שׁ הַלְיָרְשֵׁ֕נוּ קְרָאתֶ֥ם לָ֖נוּ הֲלֹֽא׃וַתֵּבְךְּ֩ אֵ֨שֶׁת שִׁמְשׁ֜וֹן עָלָ֗יו וַתֹּ֙אמֶר֙ רַק־שְׂנֵאתַ֙נִי֙ וְלֹ֣א אֲהַבְתָּ֔נִי הַֽחִידָ֥ה חַ֙דְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמִּ֔י וְלִ֖י לֹ֣א הִגַּ֑דְתָּה וַיֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הִנֵּ֨ה לְאָבִ֧י וּלְאִמִּ֛י לֹ֥א הִגַּ֖דְתִּי וְלָ֥ךְ אַגִּֽיד׃וַתֵּ֤בְךְּ עָלָיו֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־הָיָ֥ה לָהֶ֖ם הַמִּשְׁתֶּ֑ה וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּגֶּד־לָהּ֙ כִּ֣י הֱצִיקַ֔תְהוּ וַתַּגֵּ֥ד הַחִידָ֖ה לִבְנֵ֥י עַמָּֽהּ׃וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה־מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי׃וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַיֵּ֨רֶד אַשְׁקְל֜וֹן וַיַּ֥ךְ מֵהֶ֣ם ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים אִ֗ישׁ וַיִּקַּח֙ אֶת־חֲלִ֣יצוֹתָ֔ם וַיִּתֵּן֙ הַחֲלִיפ֔וֹת לְמַגִּידֵ֖י הַחִידָ֑ה וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית אָבִֽיהוּ׃וַתְּהִ֖י אֵ֣שֶׁת שִׁמְשׁ֑וֹן לְמֵ֣רֵעֵ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר רֵעָ֖ה לֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב אבנר בוטוש שליט
מאת:

שמשון מתחתן עם בת הפלישתי מתמנה

בפרק יד' מתחיל שמשון את מלחמתו החשאית בפלישתים. בהמשך הפרקים נראה שאין לו גיבוי מבני עמו, וכמו שלמדנו בפרק יג' ששנות שפיטתו נכללות במסכת השעבוד הפלישתי.  התואנה שהוא מבקש מהפלשתים היא על רקע יחסי המשפחה שכביכול בונה עימם. מלחמתו היא נקודתית ויחידנית, הוא לא עומד בראש גייסות ולא כובש שטחים. אלא עוקץ את הפלישתים בנקודות התורפה שלהם כנחש עלי דרך(בראשית מט יז).

מה מקור השם שמשון?

שמש קטנה? האם הוא התשובה לשמש הגדולה של הפלישתים?

"ותחל רוח ה'..." - א"ר חמא בר' חנינא: חלתה נבואתו של יעקב אבינו דכתיב "יהי דן נחש עלי דרך"(בראשית מט יז)
"לפעמו במחנה דן" - א"ר יצחק דבי רבי אמי: מלמד שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג. כתיב הכא "לפעמו במחנה דן" וכתיב התם "פעמון ורימון"(שמות כח)
וא"ר יוחנן: 'שמשון' על שמו של הקב"ה נקרא, שנאמר: "כי שמש ומגן ה' אלהים..." (תהילים פד)  אלא מעתה לא ימחה? - אלא מעין שמו של הקב"ה, מה הקב"ה מגין על כל העולם כולו אף שמשון מגין בדורו על ישראל.
(סוטה ט:-י.)

תקווה גדולה יש בלידתו של שמשון, המשך ישיר של נבואת יעקב לפני מותו, ישועה ע"י ניסים קטנים ופרגון אלוקי למעשיו ישירות מה'. לכן הוא זריחתה של שמש ישועה לישראל להגנה עליהם.

שמשון הולך אחרי עיניו

שמשון מתעקש מול אביו בפס' ג' לקחת בת פלשתים: "קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי" ואח"כ בפס' ז': "וַתִּישַׁר בְּעֵינֵי שִׁמְשׁוֹן". הלקיחה היא מאת ה' אך בסופו של דבר הוא נמשך אחרי עיניו ועונשו מידה כנגד מידה - פלישתים מנקרים את עיניו.

האם גייר את נשיו? 

מחלוקת בין הפרשנים האם יתכן שופט של ישראל הנשוי לגויה? ופוסק הרמב"ם:

" אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, ... נשאו נשים נוכרייות, בגיותן 
אלא סוד הדבר, כך הוא:  ... בודקין אחריו, שמא בגלל... ואם אישה היא, שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל. 
ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, ... 
ולא על פי בית דין גיירום--חשבן הכתוב כאילו הן גויות, ובאיסורן עומדין"
(משנה תורה איסורי ביאה פרק יג' הלכה יד)

כלומר, יתכן ובי"ד לא היה שותף בהליך הגיור של נשות שמשון, או אף לא רצה בהם.

שמשון יורד לתמנתה 

בספר בראשית(לח יג)  יהודה –עולה- לתמנה. שניהם הולכים לכאורה למעשה אסור, אך התנ"ך מעניק הערכה על פי הראייה לטווח ארוך: יהודה במעשהו מביא את המשך שבט יהודה ולמעשה מקים את בית דוד ממעשהו עם תמר. לעומתו, שמשון במעשה חתונתו לא הביא את הישועה לישראל ולכן התנ"ך מעריך זאת כירידה ולא עלייה.

חידת הדבש באריה

כיצד הוריו לא ראו את מאבקו באריה? הרי הלכו יחדיו לתמנה? אלא שמשון הנזיר הקיף את כרמי הגפן להתרחק מהגפן וכל מוצריו ואילו הוריו חצו בתוך כרמי הגפן כדי לקצר את הדרך, לכן לא ראו את כפיר אריות המשוסע ע"י שמשון. מה הקשר בין האריה לדבורה? האם במקרה? או אולי כוחו של האריה אינו עומד מול הדבורה הקטנה, וכך מבטא שמשון את עקיצתו כדבורה את הפלישתים החזקים כאריה ושולטים בכרם. כמו כן הדבורה היא בעל חיים טמא אך היוצא ממנה, הדבש, הוא מתוק ומותר, - כך גם רוצה לומר שמשון לגבי החתונה עם בת הפלישתים מתמנה.

מדוע חשוב לשמשון החידה? האם אין תואנה אחרת מוצלחת יותר?
ויהי ביום השביעי – לפי הפרשנים זו שבת(רד"ק יד טו)  ביום הרביעי משבעת ימי המשתה. 
מנין להם? - משום שרק בשבת שמשון היה ודאי עסוק בביהכנ"ס ואז יכלו הפלישתים ללחוץ על אישתו.
האם לשמשון מותר להיטמא למתים? הרי הוא נזיר!
לפי הרד"ק הוא הרג מרחוק באמצעות אבנים או לחי חמור ופשט את חליפות הבגדים לפני מותם או ע"י פלישתי ב"נוהל שכן" ומכאן שגם גויים מטמאים!

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך