תנ"ך על הפרק - שופטים יב - מלחמת יפתח באפרים ושלושה שופטים ללא מלחמות / הרב אבנר בוטוש שליט"א

תנ"ך על הפרק

שופטים יב

223 / 929
היום

הפרק

וַיִּצָּעֵק֙ אִ֣ישׁ אֶפְרַ֔יִם וַֽיַּעֲבֹ֖ר צָפ֑וֹנָה וַיֹּאמְר֨וּ לְיִפְתָּ֜ח מַדּ֣וּעַ ׀ עָבַ֣רְתָּ ׀ לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן וְלָ֙נוּ֙ לֹ֤א קָרָ֙אתָ֙ לָלֶ֣כֶת עִמָּ֔ךְ בֵּיתְךָ֕ נִשְׂרֹ֥ף עָלֶ֖יךָ בָּאֵֽשׁ׃וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי־עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם וְלֹֽא־הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם׃וָֽאֶרְאֶ֞ה כִּֽי־אֵינְךָ֣ מוֹשִׁ֗יע וָאָשִׂ֨ימָה נַפְשִׁ֤י בְכַפִּי֙ וָֽאֶעְבְּרָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדִ֑י וְלָמָ֞ה עֲלִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי׃וַיִּקְבֹּ֤ץ יִפְתָּח֙ אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֣י גִלְעָ֔ד וַיִּלָּ֖חֶם אֶת־אֶפְרָ֑יִם וַיַּכּוּ֩ אַנְשֵׁ֨י גִלְעָ֜ד אֶת־אֶפְרַ֗יִם כִּ֤י אָמְרוּ֙ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אַתֶּ֔ם גִּלְעָ֕ד בְּת֥וֹךְ אֶפְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ מְנַשֶּֽׁה׃וַיִּלְכֹּ֥ד גִּלְעָ֛ד אֶֽת־מַעְבְּר֥וֹת הַיַּרְדֵּ֖ן לְאֶפְרָ֑יִם וְֽ֠הָיָה כִּ֣י יֹאמְר֞וּ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אֶעֱבֹ֔רָה וַיֹּ֨אמְרוּ ל֧וֹ אַנְשֵֽׁי־גִלְעָ֛ד הַֽאֶפְרָתִ֥י אַ֖תָּה וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹֽא׃וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אֱמָר־נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת וַיֹּ֣אמֶר סִבֹּ֗לֶת וְלֹ֤א יָכִין֙ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן וַיֹּאחֲז֣וּ אוֹת֔וֹ וַיִּשְׁחָט֖וּהוּ אֶל־מַעְבְּר֣וֹת הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּפֹּ֞ל בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף׃וַיִּשְׁפֹּ֥ט יִפְתָּ֛ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַיָּ֗מָת יִפְתָּח֙ הַגִּלְעָדִ֔י וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעָרֵ֥י גִלְעָֽד׃וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶם׃וַיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן־הַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃וַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃וַיָּ֖מָת אֵל֣וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן׃וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽי׃וַיְהִי־ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַל־שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃וַיָּ֛מָת עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אבנר בוטוש שליט

מלחמת יפתח באפרים ושלושה שופטים ללא מלחמות

בפרק שלפנינו יש מלחמת אחים אחת עקובה מדם ושלושה שופטים "חלביים" שכביכול לא עשו שום מלחמה. השופטים הם איבצן מבית לחם, אילון הזבולוני, ועבדון בן הלל הפרעתוני מהר אפרים.

המלחמה בין שבט אפרים ליפתח הגלעדי

שבט אפרים יוצא בפעם השנייה בספר שופטים נגד נציגי שבט מנשה. אצל גדעון זה נגמר בקוצים ובהריסת מגדל, ואילו אצל יפתח ההרוגים הם בעשרות אלפים! הטענות הן דומות והתשובות הראשוניות של השופטים ג"כ דומות. בשני המקרים המאבק יושב על תסכול קודם של שני שבטי האחים הללו המתחרים בניהם על הבכורה בבית יוסף עוד מימי סיכול הידיים של יעקב-סבא. אך הסיום קטלני הרבה יותר.

ננסה להבין את פס' ד' :"כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד, בתוך אפרים בתוך מנשה" לכאורה מיהם הפליטים של אפרים ומה הם עושים בתוך מנשה, בתוך עבר הירדן המזרחי?

ומה שאמר פליטי אפרים, ר"ל הפחותים שבאפרים היו מחרפין אותם כך ... והם אשר היו צריכים לעבור, מפני הבהמות שהיו רועים מעבר לירדן שהיה שם מרעה לבני אפרים, כמו שאנו עתידים לבאר בספר שמואל בפסוק ביער אפרים, והפחותים הם הרועים ברוב, וההרג הרב הזה היה לעונש עונות שהיו בשבט אפרים בנסתר.
(רד"ק שופטים יב ד)

הרד"ק מסביר כי שהפחותים שבאפרים נקראים "פליטי אפרים" והם היו רועי צאן בעבר הירדן אצל שטחי המרעה של גלעד, והוא מפנה לפס' בשמואל המכנה מקום בשם יער אפרים בעבר הירדן המזרחי. כוונתו כנראה לאיזור המלחמה בין צבא דוד לצבא אבשלום שנערך בעבר הירדן ב"יער אפרים" (שמואל ב יח ו). ניתן להסביר את הבוז שרוחשים אנשי אפרים ממרכז הארץ היושבים בבתי קבע לאחיהם הגלעדים הבדואים. ולכן קבוצה נוספת מאנשי אפרים שגם היו רועי צאן ועברו גם  הם לעבר המזרחי, נתפסו ונשחטו על שייכותם לשבטם.

מי נמצא אשם בועדת החקירה?

האם החקירה של חז"ל תמצא רק את החייל הזוטר אשם במלחמה העקובה מדם? המדרש אינו חוסך שבטו מכל גדולי ישראל:

יפתח הגלעדי נדר דבר שלא כהוגן להעלות בתו על גבי המזבח, נקבצו אליו אנשי אפרים לעשות עימו מריבה גדולה.
היה לו לפנחס שיאמר להם: "להתיר את נדרו לא באתם אלא לעשות מריבה באתם?" ושניהם נענשו בדמיה, יפתח מת בנשילת איברים, בכל מקום שהיה הולך אבר נשל ממנו והיו קוברין אותו הדא הוא דכתיב-"וימת יפתח ויקבר בערי גלעד"...
פנחס נטלה הימנו רוח הקודש... היה להם לסנהדרין גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס בן אלעזר עמהם שיקשרו חבלים של ברזל במותניהם ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם ויחזרו בכל עיירותיהם של ישראל...
אלא כיון שנכנסו ישראל לארצם כל אחד ואחד רץ לכרמו ולזיתו ואומר שלום עליך נפשי שלא להרבות הטורח... 
(ילקוט שמעוני שופטים אות סח)

ראשי הפירמידה, הסנהדרין ופנחס הכהן היו צריכים לחנך את העם ולהתיר את הנדרים ולא לשחק במשחקי הכבוד אלא לרדת אל העם ולהשכין את השלום בין חלקיו, לפשר בין המנהיג והכוהן ובין בני אפרים הבכורים לבין אנשי מנשה הגלעדים. לכן גם יפתח לא זכה לקבורה אחת אלא "ויקבר יפתח בערי גלעד" מפוזר ומפורד לרגל מעשהו הנורא! וגם מפנחס נלקחה הנבואה וירד מכהונתו הגדולה אשר עוברת לבני בניו(עלי הכהן) של איתמר דודו.

שלושת השופטים

איבצן עורך חתונות מקצועי, המדרש מייחס לו 120 חתונות למרות שהיו לו רק 60 ילדים ואולי זה שבת חתן וכלה כפול 60! הגמ' רואה בראוותנות של חתונותיו טעם לפגם:

כי אידך דרבה בר רב הונא, דאמר רבה בר רב הונא אמר רב: מאה ועשרים משתאות עשה... לבניו, שנאמר: "ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ"(שופטים יב)... 
ובכל אחת ואחת עשה שני משתאות, אחד בבית אביו ואחד בבית חמיו, ובכולן לא זימן את מנוח, אמר: כודנא עקרה במאי פרעא לי.
תאנא: וכולן מתו בחייו. והיינו דאמרי אינשי: בחייך דילדת שיתין, שיתין למה ליך? איכפל ואוליד חד דמשיתין זריז. 
(בבא בתרא צא.)

אך איבצן לא מזמין את מנוח שאישתו העקרה היא משבט יהודה. ולכן כל חתונותיו הופכות לעקרות ואין לו המשכיות אלא רק כשמגיעה רות המואביה.

*** 

עבדון רוכב דווקא על שבעים עיירים כמו שראינו אצל יאיר הגלעדי שהעיר הוא רכב השרד ולא הסוס הגאוותן. החמור הוא רכבו העיקש והאיטי של מלך המשיח ואילו הסוס ורוכבו היו סמל הגאווה במצריים. לכן יהושע מצטווה לעקר את הסוסים בכניסה לארץ והמלך מצווה ב:"לא ירבה לו סוסים". החמור או הפרד הוא הרכב היהודי של המלך כמו שרואים במשיחת שלמה למלך.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך