שליחות השופט גדעון 

הקדמה

לאחר ההנהגה הנפלאה של דבורה וברק העם חוזר אל מצבו הקודם. הנוודים המדיינים מהמזרח שוב שוטפים את העמקים וחומסים על ימין ושמאל. העם זועק לה' ומקבל את איש הא-להים המתמחה כבר במדיינים הלא הוא פינחס בן אלעזר. התוכחה של פינחס נוקבת אך לא מביאה בשורה של ישועה. היאוש הולך ומתגבר עד כדי חפירת מנהרות להציל מפני הבדואים השוסים את הגרנות. מלאך ה' שולח את גדעון להושיע את ישראל לאחר סדרת בדיקות משני הצדדים: גדעון נבדק וגם מנסה את ישועת ה'...

פרק ו' פותח סדרה של שלושה פרקים על השופט גדעון, מינויו, מלחמותיו ומאבקיו.

גדעון כואב את צרת הציבור

וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל־זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽל־נִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ־לָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַף־מִדְיָֽן׃
(שופטים ו יג)

אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ־לָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ – פסח היה, אמר לו, אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר "בצאת ישראל ממצרים" (תהילים קיד א), וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ! אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, וְאַיֵּ֣ה כָֽל־נִפְלְאֹתָ֡יו.
(רש"י שופטים ו יג)

הרי אתמול ישבנו בליל הסדר ושמענו על הנפלאות במצריים, היכן א-להים כשצריך אותו?! המלאך, במקום לחבוט בגדעון (ראה פסוק יא) על עזות כלפי שמיה, דווקא משבח אותו – "לֵ֚ךְ בְּכֹחֲךָ֣ זֶ֔ה" (יד). מהו הכח הזה? איזה כח יש לקיטורים?

אלא שהכואב את צרת הציבור יש בו כוח גדול לתקן. סנגוריה על ישראל היא מנוע גדול להושעת העם.

כך אומרים חז"ל:

שקל הכתוב שלושה קלי עולם כשלושה חמורי עולם, לומר לך: ירובעל (=גדעון, ראה פסוק לב) בדורו - כמשה בדורו; בדן בדורו - כאהרן בדורו; יפתח בדורו - כשמואל בדורו. 
ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור - הרי הוא כאביר שבאבירים.
(ר"ה כא.)

המשנה מכנה את גדעון קל שבקלים, אך בכל זאת הוא הושיע את ישראל בזכות כוח הסנגוריה על עמו. ההזדהות עם סבל עמו ומצוקתו מוציאה מתוכו את יכולות ההנהגה והמסירות הנדרשים להיות מנהיג ישראל באותה העת.

גדעון והאותות

וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ לִּי֙ א֔וֹת שָׁאַתָּ֖ה מְדַבֵּ֥ר עִמִּֽי׃
(שופטים ו יז)

גדעון מתלבט ומבקש אותות. אך התורה ציוותה "לֹ֣א תְנַסּ֔וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱ-לֹהֵיכֶ֑ם" (דברים ו טז)! ובכל זאת התגובה היא סבלנות. הוא מקבל את מבוקשו, אות מהמלאך, ולא אחד בלבד אלא אף בסוף הפרק מקבל אחד נוסף! [האות עם הטל כנראה קשור לבקשת הטל שנאמרה באותו הפסח.]

ירובעל

וַיְהִי֮ בַּלַּ֣יְלָה הַהוּא֒ וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה קַ֤ח אֶת־פַּר־הַשּׁוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וּפַ֥ר הַשֵּׁנִ֖י שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וְהָרַסְתָּ֗ אֶת־מִזְבַּ֤ח הַבַּ֙עַל֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וְאֶת־הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָ֖יו תִּכְרֹֽת׃
(שופטים ו כה)

הציווי להשמיד את הבעל נעשה בלילה, במחטף מפחד התגובה של אנשי העיר המעריצים את הבעל.

וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֡שׁ לְכֹל֩ אֲשֶׁר־עָמְד֨וּ עָלָ֜יו הַאַתֶּ֣ם ׀ תְּרִיב֣וּן לַבַּ֗עַל אִם־אַתֶּם֙ תּוֹשִׁיע֣וּן אוֹת֔וֹ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥יב ל֛וֹ יוּמַ֖ת עַד־הַבֹּ֑קֶר אִם־אֱלֹהִ֥ים הוּא֙ יָ֣רֶב ל֔וֹ כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־מִזְבְּחֽוֹ׃ 
(שופטים ו לא)

אביו הוא בעל הפסל ודווקא אביו יוצא להגנת בנו הסורר בדרך אירונית, אם הבעל שווה משהו אז בבקשה שיקום ויגן על כבודו המחולל!...

גישה זו מדגישה את המורכבות בדור השופטים. הם עובדים עבודה זרה בחצר ביתם אבל יש ביניהם כאלו שמרשים לעצמם לצחוק על חשבונה. כנראה שתרבות העבודה הזרה פתחה פתח לעולם תענוגות מפתה ולא לעולם אידיאולוגי נוקשה.