פסוק ב:בפרע פרעות. ענין נקמה, כי (במדבר לא ב) נקום נקמת, תרגמו: אתפרע פרענותא:
פסוק ג:האזינו. הטו אוזן לשמוע:
פסוק ג:רזנים. ענין שררה, כמו (תהלים ב ב) ורוזנים נוסדו יחד:
פסוק ד:בצעדך. מלשון צעדה והלוך:
פסוק ד:נטפו. מלשון טפטוף ושפיכה:
פסוק ה:נזלו. ענין נטיפה, כמו (במדבר כד ז) יזל מים מדליו:
פסוק ו:ארחות. נתיבות, דרכים ושבילים:
פסוק ו:עקלקלות. מלשון מעוקל ומעוקם:
פסוק ז:פרזון. ערי פרזי, מבלי חומה סביבה:
פסוק ז:שקמתי. מלשון קימה:
פסוק ח:שערים. עיירות, כמו (דברים יז ב) באחד שעריך:
פסוק ט:לחוקקי. הגדולים יקראו ׳מחוקקים׳, כי הם משימים החוקים:
פסוק י:אתנות. נקבות החמורים:
פסוק י:צחרות. לבנות, כמו (יחזקאל כז יח) וצמר צחר:
פסוק י:שיחו. דברו, כמו (דברי הימים א טז ט) שיחו בכל נפלאותיו:
פסוק יא:מחצצים. מלשון חצים:
פסוק יא:משאבים. מלשון שאיבת המים:
פסוק יא:יתנו. ענין דבור, כי (דברים ו ז) ושננתם, תרגומו: ותתנון, וכן (לקמן יא מ) לתנות לבת יפתח:
פסוק יא:פרזונו. מלשון פרזון:
פסוק יב:עורי. מלשון הערה והתעוררות:
פסוק יב:ושבה שביך. מלשון שביה:
פסוק יג:ירד. ענין ממשלה, כמו (תהלים קי ב) רדה בקרב אויביך:
פסוק יג:שריד. שיור, כמו (ירמיהו מב יז) שריד ופליט:
פסוק יג:לאדירים. כמו באדירים, למ״ד במקום הבי״ת, וכן (ויקרא כז ז) ונפלו לפניכם לחרב, ומשפטו: בחרב:
פסוק יד:מני. מן, והיו״ד נוספת:
פסוק יד:בעממיך. מלשון עם:
פסוק יד:משכים. כי הכתיבה עשויה במשיכת הקולמוס:
פסוק יד:שבט. רוצה לומר, קולמוס:
פסוק טו:ברגליו. עם הלוכו, ואחריו, וכן (לעיל ד י) ויעל ברגליו:
פסוק טו:בפלגות. ענין חלוקה, כמו (בראשית י כה) נפלגה הארץ:
פסוק טו:חקקי. מלשון חקיקה, וענינו מחשבה:
פסוק טז:המשפתים. מלשון שפה, וענינו גבול, וכן תרגם יונתן: תחומין, וגם הוא תרגום של גבול, וכן (שם מט יד) רובץ בין המשפתים:
פסוק טז:שרקות. הונח על הקול הבאה בקבוץ השפתים, וכן (ישעיהו ה כו) ושרק לו, והוא שאול על כל המקנה:
פסוק יז:יגור. יאסף, כמו (תהלים נט ד) יגורו עלי עזים:
פסוק יז:לחוף. לשפת הים, וכן (דברים א ז) בחוף הים:
פסוק יט:בצע. ענין חמדה, כמו (תהלים ל י) מה בצע בדמי:
פסוק כ:ממסלותם. מלשון מסילה ודרך:
פסוק כא:גרפם. ענין כבוד וטאטא, כי (שמות לח ג): היעיס תרגם אונקלוס מגרופיתא, ורצונו לומר שטפם:
פסוק כא:תדרכי. מלשון דרך והלוך:
פסוק כא:נפשי. רוצה לומר, אני בעצמי:
פסוק כב:הלמו. ענין הכאה, כמו (ישעיהו מא ז) הולם פעם:
פסוק כב:עקבי. הוא סוף הרגל:
פסוק כב:מדהרות. כן יקרא דריסת ודליגת הסוס בכח, כמו (נחום ג ב) וסוס דהר, וכפל המלה לרוב הדהרות:
פסוק כב:אביריו. מלשון אביר וחזק:
פסוק כג:אורו. מלשון ארור:
פסוק כה:בספל. באגן, והוא כלי מה, וכן (לקמן ו לח) מלא הספל מים:
פסוק כה:אדירים. רוצה לומר, גדולים וחשובים:
פסוק כה:חמאה. הוא שומן החלב:
פסוק כו:להלמות. ענין הכאה:
פסוק כו:עמלים. מלשון עמל וטורח:
פסוק כו:מחקה ראשו. הסירה ראשו, בדברי רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא פט א) אין מוחקין במקום שגודשין, ורצונו לומר אין מעבירין דבר מה על המדה, להסיר הגודש:
פסוק כו:ומחצה. ענין נגוע ומוכה, כמו (תהלים קי ו) מחץ ראש:
פסוק כו:וחלפה. ענין העברה מעבר לעבר, כמו (ישעיהו ח ח) וחלף ביהודה:
פסוק כו:רקתו. הוא המקום שאצל העין:
פסוק כז:כרע. ענין נפילה על הברכים:
פסוק כז:שדוד. נבוז ונאבד, כמו (שם לג א) ואתה לא שדוד:
פסוק כח:נשקפה. ענין הבטה, כמו (בראשית כו ט) וישקף אבימלך, ואמר בלשון גפעל, על כי גם היא נשקפה למביטים בה:
פסוק כח:ותיבב. ענין יללה, כי (במדבר י ה) תרועה, תרגם אונקלוס: יבבא, וקול התרועה היא כיללה:
פסוק כח:האשנב. הוא כעין חלון, כמו (משלי ז ו) בעד אשנבי נשקפתי:
פסוק כח:בשש. ענין איחור, כמו (שמות לב א) בשש משה:
פסוק כח:פעמי. צעדה והלוך, כמו (תהלים פה יד) וישם לדרך פעמיו:
פסוק כט:תענינה. כל אחת תענה ותשיב:
פסוק ל:רחם רחמתים. רוצה לומר, עלמה ושתי עלמות, וקראן בלשון בזיון, על שם הרחם:
פסוק ל:לראש גבר. רוצה לומר, לכל איש:
פסוק ל:רקמה. מעשה רוקם בהרבה מיני צבעים:
פסוק ל:רקמתים. רוצה לומר, בשתי פנים, בהעבר מזה ובהעבר מזה, וחלוקה זה מזה, והוא כמו מעשה חושב: