צריך להוכיח את עם ישראל בכבוד הראוי

זכריה הנביא, בנו של יהוידע הכהן, חי הרבה זמן לפני חורבן בית ראשון (בניגוד לזכריה בן ברכיה שהיה בתחילת בית שני).

זכריה רצה להוכיח את ישראל על שעזבו את מצוות ה':

וְר֣וּחַ אֱ-לֹהִ֗ים לָֽבְשָׁה֙ אֶת־זְכַרְיָה֙ בֶּן־יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵעַ֣ל לָעָ֑ם וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר הָאֱ-לֹהִ֗ים לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹבְרִ֜ים אֶת־מִצְוֺ֤ת יְ-הוָה֙ וְלֹ֣א תַצְלִ֔יחוּ כִּֽי־עֲזַבְתֶּ֥ם אֶת־יְ-הוָ֖ה וַיַּֽעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם׃
(דברי הימים ב כד כ)

אומר המדרש:

"אִם־ר֤וּחַ הַמּוֹשֵׁל֙ תַּעֲלֶ֣ה עָלֶ֔יךָ מְקוֹמְךָ֖ אַל־תַּנַּ֑ח"(קהלת י ד) - כי באתה לך ממשלה אל תנח מדת ענוותנותך. ללמדך שכל המניח ענוותנותו גורם מיתה לעולמו, וחטאת לדורו. וממי את למד? מזכריה... וכי מֵעַ֣ל ראשי העָם היה הולך? אלא שראה עצמו גדול מכל העם, חתן המלך, כהן, נביא ודיין. התחיל מדבר גדולות ואומר להם, לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹבְרִ֜ים אֶת־מִצְוֺ֤ת יְ-הוָה֙ וְלֹ֣א תַצְלִ֔יחוּ, ומיד "וַיִּקְשְׁר֣וּ עָלָ֔יו וַיִּרְגְּמֻ֥הוּ אֶ֖בֶן בְּמִצְוַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ בַּחֲצַ֖ר בֵּ֥ית יְ-הוָֽה׃".
(קהלת רבה י ד)

שואל הרב זייטשיק, הרי תפקיד הנביא להוכיח את העם, ולשם כך קיבל נבואה, כדברי הכתוב: "וְר֣וּחַ אֱ-לֹהִ֗ים לָֽבְשָׁה֙ אֶת־זְכַרְיָה֙ בֶּן־יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן". השכינה דיברה מתוך גרונו, וצר היה לו לראות את עם ישראל סובל עקב התרחקותו ממצוות ה', ומה רע היה בדבריו? 

מסביר הרב שזכריה דיבר הפעם בסגנון קשה ונהג מעט בהתנשאות, "וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵעַ֣ל לָעָ֑ם". הקב"ה לא מרוצה כאשר פוגעים בעם ישראל ומזלזלים בכבודו, לכן נהרג. אמנם אותם אנשים שרגמו אותו נענשו, ויש כאלה שלא נתקנו עד היום, אך הוא עצמו צריך לנהוג בכבוד הראוי כאשר מדבר על ישראל, ומשום כך נהרג.

  באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי חן – במדבר'