פסוק א:ויתחזק. עשה תחבולות להתחזק במלוכה:
פסוק ג:הראשונים. שלא חטא בהם אבל בימים האחרונים חטא בדבר אוריה ובמה שמנה את ישראל:
פסוק ד:ולא כמעשה ישראל. הם בני י׳ השבטים שחטאו בעבודת כוכבים:
פסוק ו:ויגבה לבו בדרכי ה׳. ר״ל אף שהיה לו עושר וכבוד לא גבה לבו בעבורם כי אם במה שהלך בדרכי ה׳ כי כל העושר והכבוד לא נחשב לו למאומה מול דרכי ה׳:
פסוק ו:ועוד הסיר. ר״ל לא סוף כל דבר שהוא בעצמו הלך בדרכי ה׳ אלא אף היה מכריח לזולתו:
פסוק ז:לבן חיל. אל בן חיל והוא שם אדם:
פסוק ז:ללמד. להכריחם על הלמוד כי הכהנים והלוים למדום:
פסוק ט:ועמהם ספר וכו׳. ועמהם הביאו ספר תורת ה׳:
פסוק יא:וכסף משא. כסף הרבה אשר משאם רב:
פסוק יא:צאן. הוא כולל אילים ותישים וכלל בתחילה ואח״ז פרט:
פסוק יב:עד למעלה. עד אשר נתרומם למעלה:
פסוק יג:ומלאכה רבה. יאמר על האומנים מחולפים עושי מלאכת חרש וחושב:
פסוק יד:ואלה. המספר הזה היה פקודתם של מספר בית אבותיהם:
פסוק יד:שרי אלפים. השרים שהיו על קבוצת אלפים:
פסוק טו:ועל ידו. סמוך לו במעלה אחריו:
פסוק טז:המתנדב לה׳. דרכו היה להתנדב לה׳ נדבות מרובות:
פסוק טז:גבור חיל. ר״ל כ״א מהם היה גבור חיל:
פסוק יט:המשרתים את המלך. אשר היו עמו בתמידות בירושלים: