דרישה ברופאים
וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים.
(דברי הימים ב טז יב)
לעיתים גופו של האדם נעשה חולה והוא נצרך לעסוק ברפואתו. אבל על האדם לדעת ששורש המחלה נעוץ בחסרון רוחני, שמא מתרשל הוא במצוות או שיש בידו עוון. לעיתים אין ביד החולה עוון, אבל היה ראוי לו להגיע למדרגה גבוהה יותר, ואזי הם ייסורים של אהבה, לזככו ולרוממו. לכן, יחד עם זה שהאדם הולך לרופא ומטפל בעצמו בדרכים הטבעיות, עליו לערוך חשבון נפש, כדי לבחון מה שורש מחלתו, וכפי שאמרו חכמים: "אם רואה אדם שייסורים באים עליו – יפשפש במעשיו"(ברכות ה.). זה היה חטאו של המלך אסא, שגם לאחר שנחלה בחטאיו, שלח לדרוש ברופאים ולא פשפש במעשיו לעשות תשובה ולא התפלל.
גם כאשר הרופאים בטוחים שרפואה מסוימת תעזור לחולה, עדיין יש בדבר ספק, הן מצד שגוף האדם מורכב ואין לרופאים אפשרות לעמוד על כל התהליכים שמתחוללים בו, והן מצד ששורש המחלה נעוץ בנפש. ועל כן בלא עזרה משמיים שום רפואה לא תועיל, וזהו שתקנו חכמים להתפלל לה' שהטיפול הרפואי יצליח [חולה הנכנס לטיפול רפואי, יאמר לפני כניסתו: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא חינם אתה"], ומתוך כך נתעורר לתשובה.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'פניני הלכה – ברכות'