השגיאה של המלך אסא

בעשא מלך ישראל הטיל מצור על אסא מלך יהודה וירושלים. הפתרון הפוליטי של אסא היה נורא. הוא פנה אל מלך ארם באופן הבא:

וַיֹּצֵ֨א אָסָ֜א כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב מֵאֹֽצְר֛וֹת בֵּ֥ית יְ-הוָ֖ה וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־בֶּן־הֲדַד֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֥ב בְּדַרְמֶ֖שֶׂק לֵאמֹֽר׃ בְּרִית֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּבֵ֥ין אָבִ֖י וּבֵ֣ין אָבִ֑יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּֽי לְךָ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֵ֞ךְ הָפֵ֣ר בְּרִֽיתְךָ֗ אֶת־בַּעְשָׁא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלָֽי׃ וַיִּשְׁמַ֨ע בֶּן הֲדַ֜ד אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א וַ֠יִּשְׁלַח אֶת־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֤ים אֲשֶׁר־לוֹ֙ אֶל־עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכּוּ֙ אֶת־עִיּ֣וֹן (=מטולה) וְאֶת־דָּ֔ן וְאֵ֖ת אָבֵ֣ל מָ֑יִם (=קרית שמונה) וְאֵ֥ת כָּֽל־מִסְכְּנ֖וֹת עָרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃
(דברי הימים ב טז ב-ה)

הנביא מוכיח קשות את מלך יהודה:

וּבָעֵ֣ת הַהִ֗יא בָּ֚א חֲנָ֣נִי הָרֹאֶ֔ה אֶל־אָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו בְּהִשָּׁ֨עֶנְךָ֜ עַל־מֶ֤לֶךְ אֲרָם֙ וְלֹ֤א נִשְׁעַ֙נְתָּ֙ עַל־יְ-הוָ֣ה אֱ-לֹהֶ֔יךָ עַל־כֵּ֗ן נִמְלַ֛ט חֵ֥יל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם מִיָּדֶֽךָ׃
(דברי הימים ב טז ז)

לכאורה, היה צריך הנביא לדבר על חיל מלך ישראל [ולא על חֵ֥יל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם]. אלא משמע מתוכחת הנביא כי אלמלא בחר אסא בדרך נוראה זו של הצלת עצמו על ידי פגיעה בישראלים והבאת חורבן על בתיהם, היה אסא חוזר לימי אבותיו ושולט על הארמים.

המלך אסא גם לא קיבל את התוכחה אלא פגע בנביא:

וַיִּכְעַ֨ס אָסָ֜א אֶל־הָרֹאֶ֗ה וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית הַמַּהְפֶּ֔כֶת כִּֽי־בְזַ֥עַף עִמּ֖וֹ עַל־זֹ֑את וַיְרַצֵּ֥ץ אָסָ֛א מִן־הָעָ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃
(דברי הימים ב טז י)

העם, שלא השלים עם הפגיעה בסמכות התורנית, התמרד נגד מעשיו של המלך. התוצאה הייתה בבחינת עבירה גוררת עבירה: "וַיְרַצֵּ֥ץ אָסָ֛א מִן־הָעָ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃"(דברי הימים ב טז י).

הפתרון הפוליטי המוטעה של אסא גרם לנזקים קשים ביותר הן למעמדה הבין לאומי של ממלכת יהודה והן לחוסנה הפנימי ולאחדות בין אזרחיה.

הבה נתפלל כי הקב"ה, אשר לב מלכים ושרים בידיו, יתן חכמה ותבונה בידי מנהיגנו, ללמוד לקח משגיאות עבר ולהנהיג את עמנו ומדינתנו כך שימצאו חן ושכל טוב בעיני א-להים ואדם.

  באדיבות הרב, מתוך 'חמדת ימים' גיליון ויצא תשס"ט