ההחמצה של אסא
תקופת מלכותו של אביה בן רחבעם הייתה שלוש שנים. מלך יהודה הבא אחריו הוא אסא, ובמלכות ישראל, לאחר ירבעם, בעשא (תקופת מלכותו של נדב בן ירבעם רק שנתיים). באופן כללי לא שררו יחסי שלום בין שתי הממלכות. בפרקנו מסופר על מלחמה בין אסא לבעשא. אסא משחד את מלך ארם שיעלה על ישראל. כתוצאה מזה בעשא מסיר את המצור מאסא ואסא מנצל את אבני המצור לבניין מחודש של ערי מלכותו.
שני פרטים במלחמה זו מעוררים את תשומת הלב.
- תאריך המלחמה (דברי הימים ב טז א).
- הביקורת החריפה שזוכה לה אסא מפי חנני הרואה (דברי הימים ב טז ז-ט).
תאריך המלחמה
בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֵׁשׁ֙ לְמַלְכ֣וּת אָסָ֔א עָלָ֞ה בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה...
(דברי הימים ב טז א)
למדנו בספר מלכים (מלכים א טו לג) שבעשא מלך בשנת שלוש לאסא ושמלך עשרים וארבע שנים, נמצא שהשנה שמת בה הייתה שנת עשרים ושבע לאסא. אם כן כיצד יתכן שערך מלחמה עם אסא בשנת שלושים ושש לאסא? חייבים אנו לומר שלתאריך זה משמעות אחרת. אם כן שנת שלושים ושש למה?
חז"ל שאלו שאלה זו:
"בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֵׁשׁ֙ לְמַלְכ֣וּת אָסָ֔א עָלָ֞ה בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת־הָרָמָ֑ה". אפשר לומר כן? והלא אסא קבר את בעשא בשנת עשרים ושש למלכותו! מה תלמוד לומר בשנת שלשים ושש שנה?
(כיון) שנתחתן שלמה במלך מצרים (שהיה נשוי לבת פרעה שלושים ושש שנים), נגד שלושים ושש שנה שנגזרה גזירה על מלכות בית דוד שתחלק ובאחרונה עתידה שתחזור להם; נגד שלושים ושש שנה שנגזרה גזירה על מלכי ארם שיהו שטנין על ישראל ובאחרונה עתידין ליפול ביד בני דוד. לכך נאמר בשנת שלשים ושש שנה למלכות אסא.
(תוספתא סוטה יב א)
אומרים לנו חז"ל שכאן נרמזת מידה כנגד מידה שנהג הקב"ה בעם ישראל. שלמה היה נשוי לבת פרעה שלושים ושש שנים, שהרי נשאה עם תחילת בנין בית המקדש שהיה בשנת ארבע למלכותו (מלכים א ג א; מלכים א ו א) ושלמה מלך ארבעים שנה (מלכים א יא מב). כנגד שנות נישואים אלו, נגזרה גזירה על מלכות בית דוד שתיחלק. על ידי כך תוסר ההשפעה הזרה שחדרה אל ישראל עם בת פרעה וחברותיה.
רחבעם מלך שבע עשרה שנים, כפי שראינו בפרק הקודם (מלכים יד כא); אביה בנו מלך שלש שנים, כפי שמופיע בפרקנו (מלכים א טו ב); הרי עשרים. נמצא ששנת שש עשרה למלכות אסא היא שנת שלושים ושש לחלוקה. מכאן ואילך אין צורך יותר בחלוקת הממלכה!
הביקורת על אסא
התכנית הא-להית גלגלה את המלחמה של אסא נגד בעשא. מטרת המלחמה שאסא ינצח את בעשא ויחזיר את המלוכה בשלמותה אל בית דוד. באופן צבאי היה יכול אסא לבצע זאת, וכפי שלמדנו בפרק י"ד שאף את צבאו של זרח הכושי, אשר בא עם למעלה ממליון חייל, ניצח אסא.
יודעים אנו שמאז חטאי שלמה קם מלך ארם כנגדו, הטריד והציק לעם ישראל (מלכים א יא כה). עוד נאמר בכתוב, שמלך ארם היה בברית עם בעשא. ניתן להניח שכשהיה מפסיד בעשא, היה בא מלך ארם לעזור לו, ואז היה נופל אף הוא בידיו של אסא.
לאור זאת ניתן להבין את ביקורתו החריפה של יהוא בן חנני הנביא על אסא. יהוא בן חנני ראה שמתחוללת אל מול עיניו החמצה הסטורית. במקום להכניע במלחמה אחת את ממלכת ישראל ולחזור ולאחדה עם ממלכת יהודה לממלכה אחת, ובאותה הזדמנות להפטר מארם, כורת אסא ברית עם מלך ארם ורק מבריח מעליו את בעשא. בשל כך החלוקה של הממלכה נמשכת!
הגזירה הא-להית על קריעת מלכות ישראל מיועדת הייתה לכתחילה לשלושים ושש שנים בלבד, כנגד שנות נישואי שלמה עם בת פרעה. אילו היה ירבעם מלך כשר, הייתה מצטרפת מלכותו ומתאחדת מחדש עם ממלכת יהודה לאחר זמן זה; אולי היה הוא או זרעו מקבלים מעמד משנה למלך (עיין משנה תורה לרמב"ם מלכים פ"א ה"ט). משהחמיץ וקלקל - איבד מלכותו. המלך אסא היה צריך לאחד את הממלכה תחתיו בדרך של מלחמה עם מלכות ישראל, אך אסא החמיץ את ההזדמנות.