אסא הלך בדרך ה'

המלך אסא ערך טיהור מקיף ברחבי ממלכת יהודה. אביו וסבו (אביה ורחבעם) לא הלכו בדרך ה' כראוי. אסא סגר את מרכזי האלילים, וציווה על כל העם ללמוד תורה ולקיים המצוות. לאחר מלחמותיו, בצר את הערים ובנה חומות ומגדלים, דלתות ובריחים לקדם כל אויב ומתאנה. הקב"ה סייע לו בכל מלחמותיו.

נאמר בזוהר:

כָּל מַאן דְּאִיהוּ חָטֵי בְּאִינוּן חֶטְאִין דְּדָשׁ בְּהוּ בְּרַגְלוֹי, לָא יָדַע בְּהוּ, וְדָחִיל תְּדִירָא. דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה אִסְתַּמַר תָּדִיר מֵחוֹבִין אִלֵּין, וְכַד הֲוָה נָפִיק לִקְרָבָא, הֲוָה מְפַשְׁפֵּשׁ לוֹן. וְעַל דָּא לָא דָחִיל לַאֲגָחָא עִמְּהוֹן קְרָבָא.
וְתָּא חֲזֵי, אַרְבַּע מַלְכִין הֲווּ, מַאן דְּשָׁאִיל דָּא לָא שָׁאִיל דָּא. דָּוִד אָמַר: "אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃"(תהלים יח לח); מַאי טַעְמָא? - בְּגִין דְּהֲוָה אִסְתַּמַּר מֵאִלֵּין חוֹבִין, וְלָא יָהִיב דּוּכְתָּא לְשַׂנְאוֹי לְשַׁלְּטָאָה. וְעַל דָּא בָּעֵי לְמִרְדַּף אֲבַּתְרַיְיהוּ תָּדִיר, וְלָא יִרְדְּפוּן אִינוּן אֲבַתְרֵיהּ לְמִתְבַּע חוֹבוֹי וְיִפּוֹל בִּידַיְיהוּ.
אָסָא הֲוָה דָּחִיל יַתִּיר, אַף עַל גַּב דְּהֲוָה מְפַשְׁפֵּשׁ בְּחֶטְאוֹי, וְלָא כְדָוִד מַלְכָּא. אִיהוּ בָּעֵי לְמִרְדַּף אֲבַּתְרַיְיהוּ, וְלָא יַגִּיחַ לוֹן, וְיִקְטוֹל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָךְ הֲוָה. דִּכְתִיב: "וַיִּרְדְּפֵ֨ם אָסָ֜א וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּוֹ֮"(דברי הימים ב יד יב), וּכְתִיב: "וַיִּגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־הַכּוּשִׁ֔ים לִפְנֵ֥י אָסָ֖א וְלִפְנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיָּנֻ֖סוּ הַכּוּשִֽׁים׃"(דברי הימים ב יד יא). דָּוִד מַה כְּתִיב בֵּיהּ? – "וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד מֵהַנֶּ֥שֶׁף וְעַד־הָעֶ֖רֶב לְמָֽחֳרָתָ֑ם וְלֹֽא־נִמְלַ֤ט מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ"(שמואל א ל יז). אֲבָל אָסָא, אִיהוּ רָדִיף וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָחֵי. 
[וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל מִי שֶׁהוּא חוֹטֵא בְּאוֹתָם הַחֲטָאִים שֶׁדָּשׁ בָּהֶם בְּרַגְלָיו, לֹא יָדַע עֲלֵיהֶם, וּפוֹחֵד תָּמִיד. דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה תָמִיד נִשְׁמָר מֵהַחֲטָאִים הַלָּלוּ, וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לַקְּרָב, הָיָה מְפַשְׁפֵּשׁ בָּהֶם, וְעַל כֵּן לֹא פָחַד לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם בַּקְּרָב.
וּבֹא רְאֵה, אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ זֶה לֹא בִקֵּשׁ זֶה. "אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃"(תהלים יח לח); מָה הַטַּעַם? - מִשּׁוּם שֶׁהָיָה נִשְׁמָר מִן הַחֲטָאִים הַלָּלוּ, וְלֹא נָתַן מָקוֹם לְשׂוֹנְאָיו לִשְׁלֹט, וְעַל כֵּן רָצָה לִרְדּף אַחֲרֵיהֶם תָּמִיד, וְהֵם לֹא יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו לִתְבֹּעַ אֶת חֲטָאָיו וְיִפֹּל בִּידֵיהֶם.
אָסָא הָיָה מְפַחֵד יוֹתֵר, אַף עַל גַּב שֶׁהָיָה מְפַשְׁפֵּשׁ בַּחֲטָאָיו, וְלֹא כְּמוֹ דָוִד הַמֶּלֶךְ. הוּא רָצָה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וְלֹא לְהִלָּחֵם בָּהֶם, וְיַהֲרֹג אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָךְ הָיָה, שֶׁכָּתוּב "וַיִּרְדְּפֵ֨ם אָסָ֜א וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּוֹ֮"(דברי הימים ב יד יב), וְכָתוּב "וַיִּגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־הַכּוּשִׁ֔ים לִפְנֵ֥י אָסָ֖א וְלִפְנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיָּנֻ֖סוּ הַכּוּשִֽׁים׃"(דברי הימים ב יד יא). מַה כָּתוּב בְּדָוִד? – "וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד מֵהַנֶּ֥שֶׁף וְעַד־הָעֶ֖רֶב לְמָֽחֳרָתָ֑ם וְלֹֽא־נִמְלַ֤ט מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ"(שמואל א ל יז). אֲבָל אָסָא, הוּא רוֹדֵף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה.]
(זוהר בראשית קצח.)

אדם המפחד ואיננו יודע סיבת הפחד, סימן שהוא חטא. יתכן אפילו רק בחטאים קלים שאדם דש בעקביו, ובכל זאת התוצאה היא פחד בלתי מובן. דוד המלך הרבה לחטט ולתקן עברות שאדם דש בעקביו והגיע להישגים חשובים. כאשר יצא דוד למלחמה יצא בבטחון גמור בקב"ה ולא חשש מפני כל. מה שאין כן מלכים אחרים שלא היו בעלי בטחון כמותו. אכן הצליח דוד המלך לרדוף את אויביו, להשיג אותם ולהשמידם, משום שלא נכשל בעברות שאדם דש בעקביו, זאת ועוד, דוד ידע כי מלחמותיו אינן אלא בבחינת השתדלות גרידא ובוודאי נצחונותיו לא הגיעו לו בגלל כוחו החזק או תחבולותיו המתוחכמות אלא ה' מביא לו את הנצחון ומבלעדי ה' לא ישיג מאומה וגם אין בידו מאומה.

המלך אסא נזהר פחות מדוד מלהכשל בעברות שאדם דש בעקביו. לפיכך יכול היה אסא לרדוף אחרי אויביו הרבים [כח צבאי שמנה מליון חיילים ושלש מאות מרכבות (דברי הימים ב יד ח)], אך לא הצליח להרגם, וזה עשה הקב"ה. אסא חשש שאם ירדוף וישמיד את אויביו עלולה להתנצנץ בו מחשבה של "כוחי ועוצם ידי", לכן רדף ולא השמיד, וזאת, כאמור, עשה הקב"ה.

  באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי ח"ן – מלכים'