פסוק ב:כי מעלו בה׳. ובעון זה בא עליכם האויב:
פסוק ז:כמעט לפליטה. ר״ל פליטה מועטת:
פסוק ז:ביד שישק. להיות נשחתים בידו:
פסוק ח:וידעו וכו׳. ידעו מה טוב אם לעבוד את ה׳ אם לעבוד ממלכות הארצות כ״א עבדו את ה׳ לא היו מושלים בהם הממלכות:
פסוק יא:נושאים. להגן עליו מהאויב הבא פתאום:
פסוק יא:והשיבום. אחרי בואו לבית המלך:
פסוק יב:בהכנעו. בעבור הכנעו שב וכו׳ ולא אמר להשחית בכליון גמור:
פסוק יב:וגם ביהודה. באנשי יהודה נמצאו דברים טובים וישרים והגין עליהם זכותם:
פסוק יג:כי בן ארבעים ואחת וכו׳. ועל שהיה גדול בשנים היה בו כח להתחזק:
פסוק יג:מכל שבטי. מכל ערי שבטי ישראל:
פסוק יד:ויעש הרע. בעבור שהיתה אמו בת עכומ״ז ולמדה אותו לעשות הרע:
פסוק יד:כי לא הכין לבו. לא חקר להשכיל לדרוש את ה׳ לדעת אותו כי סמך על מה שלמדתו אמו:
פסוק טו:להתיחש. ר״ל בספריהם אשר יסופר בהם זכרון היחוס:
פסוק טו:כל הימים. המלחמות שביניהם היה כל הימים ועם כי מתחלה שב רחבעם מלהלחם בירבעם בדבר הנביא מ״מ לאחר זמן חזר להלחם עמו כל הימים עד מותו: