פסוק ו:וְהַכֹּהֲנִים עַל מִשְׁמְרוֹתָם. כַּאֲשֶׁר חִלְּקָן דָּוִד לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת (דברי הימים א כד:א-יט), לְשָׁרֵת כָּל מִשְׁמָרָה וּמִשְׁמָרָה שָׁבוּעַ שֶׁלָּהּ, וְהַלְוִיִּם כְּמוֹ כֵן עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת שֶׁלָּהֶם (דברי הימים א כה:א-לא):
פסוק ו:לְהוֹדוֹת. בִּכְלֵי שִׁיר, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: ״הוֹדוּ לַה׳ כִּי טוֹב״ (דברי הימים א טז:לד), כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
פסוק ו:בְּהַלֵּל דָּוִיד. הַכְּלִי שִׁיר שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין בּוֹ הַלֵּל שֶׁל דָּוִד, וְהַהוֹדָיוֹת בְּיָדָם שֶׁל לְוִיִּם:
פסוק ו:וְהַכֹּהֲנִים. מַחְצְרִים נֶגְדָּם, שֶׁעֲלֵיהֶם לְשׁוֹרֵר בַּחֲצוֹצְרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקָעוּ וְגוֹ׳״ (במדבר י:ח):
פסוק ז:וַיְקַדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר. רַבּוֹתֵינוּ חוֹלְקִין בְּדָבָר זֶה (זבחים נט.-ס.); רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: קִדֵּשׁ אֶת רִצְפַּת הָעֲזָרָה בִּקְדֻשַּׁת מִזְבֵּחַ, לְהַקְטִיר עַל הָרִצְפָּה, ״כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת... קָטָן מֵהָכִיל״ (מלכים א ח:סד), שֶׁרַבּוּ קָרְבָּנוֹת לְהָבִיא; אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (מלכים א ג:ד) ״אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל״ מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְחֶשְׁבּוֹן אַמּוֹת וּמִנְיַן עוֹלוֹת, תִּמְצָא שֶׁזֶּה שֶׁל אֲבָנִים גָּדוֹל מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁהַמִּזְבֵּחַ שֶׁל מֹשֶׁה מְקוֹם מַעֲרַכְתּוֹ אַמָּה עַל אַמָּה וְשֶׁל שְׁלֹמֹה מְקוֹם מַעֲרַכְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע – הֲרֵי שֶׁל שְׁלֹמֹה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשֵׁשׁ כְּשֶׁל מֹשֶׁה! אִם כֵּן מַה הוּא קִדֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר? שֶׁקָּבַע בּוֹ מִזְבֵּחַ שֶׁל אֲבָנִים מְחֻבָּר בָּרִצְפָּה:
פסוק ז:לֹא יָכוֹל לְהָכִיל. בְּשֶׁל מֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר, כְּאָדָם הָאוֹמֵר: נַנָּס פְּלוֹנִי וּפָסוּל לַעֲבוֹדָה:
פסוק ח:מִלְּבוֹא חֲמָת. שֶׁהוּא בַּצָּפוֹן שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
פסוק ח:עַד נַחַל מִצְרַיִם. שֶׁהִיא כְּנֶגְדּוֹ, כְּמְפֹרָשׁ בְּאֵלֶּה מַסְעֵי (במדבר לד:ג-ה; ז-ט):
פסוק י:וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת הָעָם. שֶׁהוּא תְּשִׁיעִי לַחֲנֻכַּת הַבַּיִת; וּבִמְלָכִים (מלכים א ח:סו) כָּתוּב ״וּבְיוֹם הַשְּׁמִינִי״, שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לַחֹדֶשׁ! פִּתְרוֹן: בְּיוֹם שְׁמִינִי נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לֵילֵךְ לְאַחַר הֶחָג, וּלְמָחָר כְּשֶׁיָּצָא הֶחָג אָז הָלְכוּ כֻּלָּם יַחַד. עִנְיָן אַחֵר: בְּיוֹם שְׁמִינִי נָתַן לָהֶם רְשׁוּת וְשִׁלַּח אוֹתָם הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת, וְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִיסַע וְלֵילֵךְ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאוֹתוֹ הַתְּחוּם, וּלְמָחָר שִׁלַּח כָּל הָעָם כֻּלּוֹ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה לה:ג) מְפָרֵשׁ: נָטְלוּ רְשׁוּת מִמֶּנּוּ וְהִמְתִּינוּ עוֹד שָׁם יוֹם אֶחָד, וְחָזְרוּ וְנָטְלוּ רְשׁוּת עוֹד לְמָחָר פַּעַם שְׁנִיָּה, לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בַּחֹדֶשׁ:
פסוק י:שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב וְגוֹ׳. לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה כִּי מַה שֶׁדִּבֵּר בְּפִיו ״בְּנָךְ שְׁלֹמֹה הוּא יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי״ (דברי הימים א כח: ג, ו) מִלֵּא בְּיָדוֹ, שֶׁנָּתַן לוֹ בֵּן יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ שֶׁבָּנָה הַבַּיִת לְשֵׁם ה׳. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה לה:ג) מְפָרֵשׁ: אָמַר רַבִּי לֵוִי כְּתִיב כִּי חֲנֻכַּת וְגוֹ׳ שְׂמֵחִים מוּסָב עַל אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְדָוִד, שֶׁקִּיֵּם מַה שֶׁנָּדַר לִשְׁלֹמֹה שֶׁבָּחַר בּוֹ מִכָּל אֶחָיו כִּי חָכָם הוּא:
פסוק י:וְלִיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים ״לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד וְגוֹ׳״ (מלכים א ח:נו). עִנְיָן אַחֵר: וְלִיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ – שֶׁהָיָה לָהֶם מוֹשֵׁל, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּבִטָּחוֹן וּבְהַשְׁקֵט, כְּדִכְתִיב ״וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״ (מלכים א ה:ה):
פסוק יב:וַיֵּרָא ה׳ אֶל שְׁלֹמֹה בַּלָּיְלָה. בְּחֶזְיוֹן לָיְלָה:
פסוק יב:שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ. בְּלָשׁוֹן שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: ״וְשָׁמַעְתָּ״ (דברי הימים ב ו:לט), הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שָׁמַעְתִּי תְּפִלָּתֶךָ; הוּא הִתְפַּלֵּל: ״בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם״ (דברי הימים ב ו:כו), הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵן אֶעֱצֹר, הוּא הִתְפַּלֵּל ״רָעָב״ וְ״אַרְבֶּה״ (דברי הימים ב ו:כח), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ: וְהֵן אֲצַוֶּה עַל חָגָב, הוּא הִתְפַּלֵּל עַל ״דֶּבֶר״ (דברי הימים ב ו:כח), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ: וְאִם אֲשַׁלַּח דֶּבֶר בְּעַמִּי:
פסוק יב:וְיִכָּנְעוּ עַמִּי. בְּמַה שֶׁיִּתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשׁוּבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים. הֲרֵי שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ:
פסוק יג:הֵן אֶעֱצֹר וְהֵן אֲצַוֶּה וְאִם אֲשַׁלַּח. כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת; וַאֲנִי אֶשְׁמַע וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם:
פסוק טז:וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּתְהֵי שְׁכִינְתִּי שַׁרְיָא בֵּיהּ אִם רְעוּתִי מִתְעַבְּדָא תַּמָּן כָּל יוֹמַיָּא״; וְהָיוּ עֵינַי שָׁם, אִם לִבִּי וְחֶפְצִי שָׁם:
פסוק כ:אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנַי. כַּתְּנַאי שֶׁבֵּינִי וּבֵינֵיכֶם: ״וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי״ (ויקרא כו:יד) – מַה נֶּאֱמַר? ״וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם״ (ויקרא כו:לא):
פסוק כ:וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה. כְּעִנְיָן שֶׁמּוֹשְׁלִים מָשָׁל עַל מִי שֶׁאֵרַע לוֹ דְּבַר פֶּגַע:
פסוק כ:וְלִשְׁנִינָה. כְּמוֹ ״וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ״ (דברים ו:ז): ״וְתַתְנִינוּן״ (תרגום אונקלוס); לְשׁוֹן סִפּוּר רָעוֹת; וְכֵן תַּרְגּוּם ״וַיְסַפֵּר״ (בראשית כד:סו): ״וְאִשְׁתָּעֵי״ (תרגום אונקלוס); ״וּלְשׁוּעֵי״ (תרגום אונקלוס לדברים כח:לז):
פסוק כא:לְכָל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם. כְּלוֹמַר: יֶחֱרַב הַבַּיִת, וְאָז כָּל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם; כְּמוֹ ״עַל יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרוֹנִים״ (איוב יח:כ):
פסוק כא:בַּמֶּה עָשָׂה ה׳. כְּמוֹ ״עַל מָה עָשָׂה ה׳״ (דברים כט:כג), וְכֵן כְּתִיב (מלכים א ט:ח):
