פסוק א:ויבדל. הבדילם משאר הלוים אל עבודה הנמסר להם בהלל בכלי שיר:
פסוק א:הנבאים. אשר היו מתנבאים ברה״ק:
פסוק א:בכנורות. הבדילם לנגן בכנורות וכו׳:
פסוק א:אנשי מלאכה לעבודתם. בקיאי׳ וחכמים בעבודת הנגון:
פסוק ב:לבני אסף זכור. לבני אסף היה המספר זכור ויוסף וכו׳:
פסוק ב:על יד אסף. ר״ל הם השכילו בחכמת הנגון על יד אסף אביהם כי הוא למדם:
פסוק ב:הנבא. על אסף יאמר שהי׳ מתנבא ברה״ק ע״י המלך כי הוא הכינו להיישירו אל הנבואה:
פסוק ג:לידותון. זו היא המספר לידותון:
פסוק ג:ששה. אינם אלא חמשה וארז״ל שאשת ידותון היתה מעובר׳ וצפה דוד ברוח הקודש שתלד בן ויהיה ראש משמרה והוא שמעי האמור למטה העשירי שמעי:
פסוק ג:על ידי וכו׳. ר״ל ע״י אביהם השכילו לנגן בכנור כי הוא למדום:
פסוק ג:הנבא. על ידותון יאמר שהיה מתנבא ברוח הקדש בהודות והלל לה׳:
פסוק ד:ולהימן. זהו המספר להימן:
פסוק ד:ורוממתי עזר. הוא שם אחד ועם שהמה שתי תיבות:
פסוק ה:חזה המלך וכו׳. הוא היה מתנבא למלך בדבר אלהים שירים קרן ממשלתו:
פסוק ו:על ידי אביהם בשיר. ע״י אביהם השכילו לדבר בשיר בבית ה׳ במצלתים וכו׳:
פסוק ו:לעבודת. וכו׳ בעת עבודת הקרבנות:
פסוק ו:על ידי המלך. ר״ל בהלולים שתיקן המלך ואסף וכו׳ כי גם המה, תקנו מזמורים כמ״ש בספר תהלים:
פסוק ז:ויהי מספרם. של ראשי המשמרות הנזכרים עם חבריהם המלומדים לדבר בשיר:
פסוק ז:כל המבין. בדבר השיר:
פסוק ז:מאתים וכו׳. ולא חשב כ״א המבינים ביותר בדבר הנגון אבל מספר כולם היו ארבעת אלפים כמ״ש למעלה:
פסוק ח:גורלות. מי ישמש ראשון ועבודתם היה לנגן בכלים:
פסוק ח:משמרת לעומת. כמו משמרת לעומת משמר׳ וקצר בדבר המובן:
פסוק ח:מבין. היותר נבון בדבר השיר עם מי שצריך להתלמד עוד ולא הועיל לו רוח בינתו להקדימו ראשון:
פסוק ט:לאסף ליוסף. מבני אסף עלה הגורל הראשון ליוסף:
פסוק ט:גדליהו השני. הוא היה בן ידותון וכן כולם לא היו בסדר התולדות כ״א כאשר עלה הגורל:
פסוק ט:הוא ואחיו ובניו. מוסב גם על יוסף הראשון כי בכ״א היו י״ב ולכ״ד משמרות עולה רפ״ח במספר האמור למעלה והם היו המביני׳ ביותר בדבר השיר:
