פסוק א:ויבדל. הבדיל לוים לצורך השיר
פסוק א:ושרי הצבא לעבודה. השרים של הצבא המיוחדים לעבודה, כמו (במדבר ד, כג) כל הבא לצבא לעבוד עבודה בא"מ
פסוק א:הנבאים. קורא את השיר בשם נבואה, שמדברים דבורים רמים אלהיים
פסוק א:ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבודתם. שהיו מספרם כפי האנשים הצריכים למלאכת עבודתם, שלצורך השיר בפה צריך שיעמדו י"ב לוים על הדוכן, ולצורך השיר בכלי הדין הוא שלא יפחות משני נבלים ותשעה כנורות וצלצל א' שהם ג"כ י"ב, כמבואר במס' ערכין וברמב"ם ה' כה"מ:
פסוק ב:על יד אסף. שאסף היה המורה אותם בשיר, והוא נבא ודבר השירים על ידי המלך, מזמורי נעים זמירות שחבר המלך:
פסוק ג:ששה. עם שמעי המובא בפסוק י"ז. ולא חשבו בכאן, שלא הגיע עדיין לבן שלשים, ושמש אביו והגריל תחתיו עד ימלאו ימיו:
פסוק ד:ורוממתי עזר. שם אחד, כמבואר בפסוק ל"א:
פסוק ה:חוזה המלך. שראה חזון להמלך שירים ה' את קרנו ויצליח, והיה זה באיזה מלחמה שהיה לדוד שרמה קרנו בה':
פסוק ז:מאתים שמונים ושמונה. כ"ד משמרות כל אחד י"ב לוים, עולה כמספר הזה:
פסוק ח:משמרת לעומת. ר"ל משמרת לעומת מבין עם תלמיד כקטן כגדול, שכיונו שבכל משמר ימצאו מבינים לשיר בעצמם ותלמידים הבלתי מבינים כ"כ רק מתלמדים מהמבינים, והיו המשמרות שוות כקטן כגדול (כנ"ל כד, לא):
פסוק ט:ליוסף גדליהו. יוסף מבני אסף, וגדליהו מבני ידותון, ושוב זכור מבני אסף, ויצרי מידותון, וכן כולם
פסוק ט:הוא ואחיו. החבורה של כל אחד מהם: