פסוק א:תשובת השנה. ר״ל בעת תשובת השמש אל הנקודה ההיא בעצמה שהיתה בה בעת צאת המלכים בשנה העברה להלחם בישראל ולעזור לבני עמון כמ״ש למעלה:
פסוק ב:ותהי על ראש דויד. למעלה מראשו היתה תלויה כשהוא יושב על הכסא כי איך יסבול על ראשו משא של ככר:
פסוק ה:ועץ חניתו. הוא בית יד החנית:
פסוק ו:איש מדה. בעל מדה גדולה וכן אנשי מדות (במדבר י״ג):
פסוק ו:שש ושש. לכ״א היו שש ולשלא נחשוב שבשתי ידיו וכן בשתי רגליו היו שש ג׳ לכ״א לזה אמר עשרים וארבע:
פסוק ז:ויחרף. חרפם בדברים: