פסוק א:וְלִבְנֵי יִשָּׂשכָר: תּוֹלָע וּפוּאָה יָשׁוּב וְשִׁמְרוֹן – אַרְבָּעָה.
פסוק ב:וּבְנֵי תוֹלָע: עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל. אלו היו רָאשִׁים לְבֵית־אֲבוֹתָם. לְתוֹלָע נמנו גִּבּוֹרֵי חַיִל לְתֹלְדוֹתָם, לפרטיהם, לכל הנולדים להם, ומִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד, שאז נערך מפקד ונודע מספרם של אנשי הצבא, היה עֶשְׂרִים־וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.
פסוק ג:וּבְנֵי, וצאצאי עֻזִּי, בנו של תולע, היו בנו יִזְרַחְיָה, וּבְנֵי יִזְרַחְיָה: מִיכָאֵל וְעֹבַדְיָה וְיוֹאֵל, יִשִּׁיָּה – בסך הכול חֲמִשָּׁה. רָאשִׁים היו כֻּלָּם.
פסוק ד:וַעֲלֵיהֶם, עמהם נמנו לְתֹלְדוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם גְּדוּדֵי צְבָא מִלְחָמָה המונים שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אָלֶף איש. במשפחה זו היו ילדים רבים יותר מאשר במשפחות המקבילות, כִּי־הִרְבּוּ נָשִׁים וּבָנִים.
פסוק ה:ויחד עם אֲחֵיהֶם לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשָּׂשכָר – גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים שְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף, הִתְיַחְשָׂם לַכֹּל. זה סך כל החיילים שהתייחסו לכל ראשי אבות השבט.
פסוק ו:לבִנְיָמִן רשימת יוחסין אחת מתוך רשימות שונות: בֶּלַע וָבֶכֶר וִידִיעֲאֵל – שְׁלֹשָׁה.
פסוק ז:וּבְנֵי בֶלַע: אֶצְבּוֹן וְעֻזִּי וְעֻזִּיאֵל וִירִימוֹת וְעִירִי – חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי בֵּית אָבוֹת גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים, וְהִתְיַחְשָׂם, המתפקדים שהתייחסו עמהם היו עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעָה חיילים.
פסוק ח:וּבְנֵי בֶכֶר: זְמִירָה וְיוֹעָשׁ וֶאֱלִיעֶזֶר וְאֶלְיוֹעֵנַי וְעָמְרִי וִירֵמוֹת וַאֲבִיָּה וַעֲנָתוֹת וְעָלָמֶת. כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי בָכֶר.
פסוק ט:וְהִתְיַחְשָׂם, סך המתפקדים לְתֹלְדוֹתָם לרָאשֵׁי בֵּית אֲבוֹתָם – גִּבּוֹרֵי חָיִל עֶשְׂרִים אֶלֶף וּמָאתָיִם.
פסוק י:וּבְנֵי יְדִיעֲאֵל: בִּלְהָן וּבְנֵי בִלְהָן, יְעוּשׁ וּבִנְיָמִן וְאֵהוּד וּכְנַעֲנָה וְזֵיתָן וְתַרְשִׁישׁ וַאֲחִישָׁחַר.
פסוק יא:כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי יְדִיעֲאֵל לְרָאשֵׁי הָאָבוֹת – גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים שִׁבְעָה־עָשָׂר אֶלֶף וּמָאתַיִם, יֹצְאֵי צָבָא לַמִּלְחָמָה.
פסוק יב:וְשֻׁפִּם וְחֻפִּם בְּנֵי עִיר, אולי זה עירי הנזכר קודם. חֻשִׁם היו בְּנֵי אַחֵר. לא ברור אם בני המשפחות האלה היו שייכים למשפחות בנימין, ולכן נמנו בנפרד.
פסוק יג:בְּנֵי נַפְתָּלִי מפורטים פה באופן קטוע מאוד: יַחֲצִיאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשַׁלּוּם, והם בְּנֵי בִלְהָה אשת יעקב. ייתכן שב'בני בלהה' אלו נכלל גם חֻשִׁם שנזכר בפסוק הקודם, שאולי הוא מבני דן בן בלהה.
פסוק יד:בְּנֵי מְנַשֶּׁה: אַשְׂרִיאֵל, הוא אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה, שיָלְדָה גם אֶת־מָכִיר אֲבִי, מנהיג גִלְעָד.
פסוק טו:וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים, וְשֵׁם אֲחֹתוֹ של שֻׁפים, או: אחותם, היה מַעֲכָה. וְשֵׁם הצאצא הַשֵּׁנִי של מנשה או של אשריאל צְלָפְחָד. וַתִּהְיֶנָה לִצְלָפְחָד בָּנוֹת בלבד. בתורה מסופר שבנות צלפחד תבעו ממשה רבנו את זכותן לנחלה.
פסוק טז:וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת־מָכִיר בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ, וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ, וּבָנָיו: אוּלָם וָרָקֶם.
פסוק יז:וּבְנֵי אוּלָם: בְּדָן. אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד בֶּן־מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה.
פסוק יח:וַאֲחֹתוֹ ששמה הפרטי היה הַמֹּלֶכֶת יָלְדָה אֶת־אִישׁ הוֹד וְאֶת־אֲבִיעֶזֶר וְאֶת־מַחְלָה.
פסוק יט:וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם, שאף הם שייכים למשפחת מכיר הגדולה. אלה היו בני מנשה.
פסוק כ:וּבְנֵי, צאצאי אֶפְרַיִם: שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ של שותלח וְתַחַת היה בְּנוֹ של ברד וְכן שושלת הדורות הלאה – אֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ
פסוק כא:וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֶזֶר וְאֶלְעָד. וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי־גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ, כִּי, כאשר יָרְדוּ לָקַחַת אֶת־מִקְנֵיהֶם.
פסוק כב:וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים על בניו שנהרגו, וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ.
פסוק כג:וַיָּבֹא אֶל־אִשְׁתּוֹ לאחר האבל, וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ בְּרִיעָה, כִּי בְרָעָה הָיְתָה הלידה בְּבֵיתוֹ. הילד הזה נולד אחרי שאירע אסון מות בניו בביתו, ולכן נקרא כך.
פסוק כד:וּבִתּוֹ נקראה שֶׁאֱרָה, וַתִּבֶן, היא בנתה אֶת־בֵּית־חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת־הָעֶלְיוֹן וְאֵת אֻזֵּן שֶׁאֱרָה.
פסוק כה:וְרֶפַח בְּנוֹ וְרֶשֶׁף וְתֶלַח בְּנוֹ וְתַחַן בְּנוֹ,
פסוק כו:לַעְדָּן בְּנוֹ, עַמִּיהוּד בְּנוֹ, אֱלִישָׁמָע בְּנוֹ. אלישמע בן עמיהוד היה נשיא שבט אפרים, ככתוב בתורה.
פסוק כז:נוֹן בְּנוֹ של אלישמע ויְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ של נון. מכאן שיהושע בן נון היה נכדו של נשיא שבט אפרים, ויש בכך גם כדי לשפוך אור על דמותו.
פסוק כח:וַאֲחֻזָּתָם וּמֹשְׁבוֹתָם של בני אפרים: בֵּית־אֵל וּבְנֹתֶיהָ וְלַמִּזְרָח – נַעֲרָן וְלַמַּעֲרָב – גֶּזֶר וּבְנוֹתֶיהָ וּשְׁכֶם וּבְנֹתֶיהָ עַד־עַיָּה וּבְנֹתֶיהָ.
פסוק כט:וְעַל־יְדֵי, סמוך לבני אפרים שכנו בְנֵי־מְנַשֶּׁה – אלו שעברו את הירדן יחד עם שאר ישראל ולא נשארו בעברו המזרחי כמו בני מכיר. הם ישבו בבֵּית־שְׁאָן וּבְנֹתֶיהָ, תַּעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ, דּוֹר וּבְנוֹתֶיהָ. בּמקומות אֵלֶּה יָשְׁבוּ אפרים ומנשה בְּנֵי יוֹסֵף בֶּן־יִשְׂרָאֵל. בני יוסף התנחלו בשֹׁמרון שבמרכז הארץ. הם הגיעו עד מגִדו בצפון, ובמערב עד דור שלחוף הים.
פסוק ל:בְּנֵי אָשֵׁר: יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם. לא ברור מדוע היא נזכרת, האם היא נישאה לאיש ולמי. שרח מצוינת גם בתורה. וסיפורים רבים סופרו עליה, אבל במקרא לא מפורש מה עלה בגורלה.
פסוק לא:וּבְנֵי בְרִיעָה: חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל, הוּא אֲבִי, ראש המקום שנקרא בִרְזָיִת.
פסוק לב:וְחֶבֶר הוֹלִיד אֶת־יַפְלֵט וְאֶת־שׁוֹמֵר וְאֶת־חוֹתָם וְאֵת שׁוּעָא אֲחוֹתָם, שגם היא כנראה נזכרה בגלל חשיבותה.
פסוק לג:וּבְנֵי יַפְלֵט: פָּסַךְ וּבִמְהָל וְעַשְׁוָת. אֵלֶּה בְּנֵי יַפְלֵט. חלק מהשמות לא נראים כמו שמות בשפה העברית.
פסוק לד:וּבְנֵי שָׁמֶר: אֲחִי וְרָהְגָּה וְחֻבָּה וַאֲרָם.
פסוק לה:וּבֶן־הֵלֶם שהיה אָחִיו: צוֹפַח וְיִמְנָע וְשֵׁלֶשׁ וְעָמָל.
פסוק לו:בְּנֵי צוֹפָח: סוּחַ וְחַרְנֶפֶר וְשׁוּעָל וּבֵרִי וְיִמְרָה,
פסוק לז:בֶּצֶר וָהוֹד וְשַׁמָּא וְשִׁלְשָׁה וְיִתְרָן וּבְאֵרָא.
פסוק לח:וּבְנֵי יֶתֶר: יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאֲרָא.
פסוק לט:וּבְנֵי עֻלָּא, שהוא שם שנעשה מפורסם בתקופה התלמודית: אָרַח וְחַנִּיאֵל וְרִצְיָא.
פסוק מ:כָּל־אֵלֶּה בְנֵי־אָשֵׁר רָאשֵׁי בֵית־הָאָבוֹת בְּרוּרִים, נבחרים, גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים רָאשֵׁי הַנְּשִׂיאִים, וְהִתְיַחְשָׂם, והם התפקדו בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה, מִסְפָּרָם – אֲנָשִׁים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָלֶף.
