הקשר בין השבטים מנשה ובנימין

בפרקנו מסופר שנכדותיו של יוסף ממנשה מתחתנות עם בני בנימין:

וּמָכִיר (אבי גלעד, בן מנשה) לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים (בני בנימין)
(דברי הימים א ז טו)

המשפחה המאוחדת גרה באזור הגלעד. קשר משפחתי זה גרר אחריו תוצאות לדורות במעין תגובת שרשרת:

א) בימי פילגש בגבעה סירבו אנשי יבש גלעד (צאצאי מנשה ובנימין) להצטרף למלחמה נגד אחיהם "עצם מעצמיהם בשר מבשרם", אנשי הגבעה; "וַיִּתְפָּקֵד הָעָם וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד"(שופטים כא ט). סירוב זה גרם לעונש חמור שהושת עליהם ב"משפט החרם" (עיין רמב"ן ויקרא כז כח) שבסופו של דבר גרם להידוק הקשר עוד יותר; בנות יבש גלעד הנותרות נשאו לבני בנימין הנותרים, "וַיִּתְּנוּ לָהֶם הַנָּשִׁים אֲשֶׁר חִיּוּ מִנְּשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד"(שופטים כא יד).

ב) שאול בן הימיני הוא אשר חלץ חושים להצלת אחיו בני יבש גלעד מפני נחת זרועו של נחש העמוני, "וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים …וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן"(שמואל א יא יא), ואז נפתחה הדרך לחידוש מלכותו של שאול (שמואל א יא יד).

ג) בני יבש גלעד חירפו נפשם כדי להציל את כבוד שאול כשגופתו הוקעה על חומת בית שאן בידי הפלשתים, "וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל. וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם. וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים"(שמואל א לא יא-יג).

אנו רואים שהקשר בין בניה של רחל נשמר לאורך ימים רבים והוכיח עצמו גם בעתות צרה ומשבר. רמז לכך ניתן למצוא גם בלשון המשורר: "לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ"(תהלים פ ג).

  באדיבות הרב, מתוך 'ארץ חמדה' גליון ויגש תשס"ד