בני אפרים
בפרקנו מפורטים בני אפרים:
וְזָבָ֥ד בְּנ֛וֹ וְשׁוּתֶ֥לַח בְּנ֖וֹ וְעֵ֣זֶר וְאֶלְעָ֑ד וַהֲרָג֗וּם אַנְשֵׁי־גַת֙ הַנּוֹלָדִ֣ים בָּאָ֔רֶץ כִּ֣י יָרְד֔וּ לָקַ֖חַת אֶת־מִקְנֵיהֶֽם׃
וַיִּתְאַבֵּ֛ל אֶפְרַ֥יִם אֲבִיהֶ֖ם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּבֹ֥אוּ אֶחָ֖יו לְנַחֲמֽוֹ׃
וַיָּבֹא֙ אֶל־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ בְּרִיעָ֔ה כִּ֥י בְרָעָ֖ה הָיְתָ֥ה בְּבֵיתֽוֹ׃
וּבִתּ֣וֹ שֶׁאֱרָ֔ה וַתִּ֧בֶן אֶת־בֵּית־חוֹר֛וֹן הַתַּחְתּ֖וֹן וְאֶת־הָעֶלְי֑וֹן וְאֵ֖ת אֻזֵּ֥ן שֶׁאֱרָֽה׃
(דברי הימים א ז כא-כד)
שתי עובדות נלמדות מפסוקים אלו:
- בני אפרים הלכו בחיי אפרים אביהם ממצרים לארץ ישראל לקחת את מקניהם (רכוש שהיה להם בארץ) ובני גת הרגו אותם בדרך.
- בִתּוֹ של אפרים, שֶׁאֱרָ֔ה, בנתה ישובים בארץ ישראל, את בית חורון תחתון ואת בית חורון עליון, אף זאת בזמן שהיו ישראל במצרים.
על העובדה הראשונה מרחיבים חז"ל כי בני אפרים יצאו לכיוון ארץ ישראל שלושים שנה לפני כל ישראל:
"ולא נחם א-להים דרך ארץ פלשתים" - למה? - אלא שטעו שבטו של אפרים ויצאו ממצרים עד שלא שלם הקץ ונהרגו מהם שלושים רבוא. ולמה נהרגו? - שחישבו מיום שנדבר אברהם בין הבתרים וטעו שלושים שנה שנאמר "בְּֽנֵי־אֶפְרַ֗יִם נוֹשְׁקֵ֥י רֽוֹמֵי־קָ֑שֶׁת..."(תהלים עח ט)... "וַהֲרָג֗וּם אַנְשֵׁי־גַת֙"(דברי הימים א ז כא), והיו עצמותיהם שטוחין בדרך חמרים חמרים שכבר, היה להם שלושים שנה שיצאו עד שלא יצאו אחיהם ממצרים. אמר הקב"ה: אם יראו ישראל עצמות בני אפרים שטוחין בדרך - יחזרו למצרים.
(שמות רבה פרשה כ יא)
נשאלת השאלה כיצד יצאו? מדוע לא עכבו אותם המצרים? כיצד התאפשר למשפחת אפרים לעשות כן, הרי ישראל היו משועבדים לעבדים במצרים?
מעמדם המיוחד של בני יוסף
אומרים חז"ל כי בני יוסף לא היו משועבדים במצרים:
...ורבנן אמרי (=חכמים אומרים): "מִדּ֥וּד"(תהילים פא ז) - משעבוד מצרים. ללמדך שלא נשתעבדו בניו של יוסף במצרים. כמה דאת אמר (=כמו שנאמר): "בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ"(דברים לג יז) - מה בכור שור אין עושין בו עבודה, שנאמר "לֹ֤א תַעֲבֹד֙ בִּבְכֹ֣ר שׁוֹרֶ֔ךָ"(דברים טו יט), אף זרעו של יוסף לא נשתעבדו במצרים... ובני יוסף לא משתעבדין ולא יושבין על סיר הבשר, אלא היו בעלי תריסין ובעלי מלחמות, וכן הוא אומר "בְּֽנֵי־אֶפְרַ֗יִם נוֹשְׁקֵ֥י רֽוֹמֵי־קָ֑שֶׁת"(תהלים עח ט), לפיכך נאמר "הֲסִיר֣וֹתִי מִסֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑וֹ"(תהילים פא ז).
(מדרש תהלים פא ד"ה עדות ביהוסף)
יוסף, המשנה למלך מצרים, מינה את בניו כשרי צבא וממשל במצרים. בני בניו המשיכו והתערו במערכות המדיניות, וממילא היו חופשיים לצאת ולבוא כרצונם.
מנשה היה האחראי על בית יוסף, כמו שמצאנו שיוסף מינה את מנשה להטמין את הגביע באמתחת בנימין: "וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ (הוא מנשה, ראה בראשית רבה פד כ) לֵאמֹר... וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֵּר"(בראשית מד א-ב) [הביטוי "אשר על הבית" משמעו המשרה הבכירה בארמון המלכות. למשל: "עובדיה אשר על הבית"(מלכים א יח ג); "אליקים בן חלקיהו אשר על הבית"(מלכים ב י ה; מלכים ב יח יח); "שבנא אשר על הבית"(ישעיהו כב טו). כל האנשים הללו היו ראשונים למלכות]. לא רק במקרה זה היה מנשה איש הביצוע של יוסף, אלא בכל דבר היה יד ימינו. אומרים חז"ל: "...מנשה היה יוצא ונזקק עם אביו לעסקיו..."(פסיקתא רבתי פרשה ג).
אם כן, בני אפרים שעלו לארץ היו חופשיים מהשעבוד. הם היו חיל גדול מאד שהיה באפשרותו ללכת לאשר יחפוץ.
על פי מה שביארנו יוצא כי ישראל חיו במצרים כשני מעמדות שונים. רוב השבטים היו עבדים, ואילו בני מנשה ואפרים היו במעמד של בני חורין ולוחמים.
בני אפרים נוטים להנהגה
אפשר שמצב זה גרם לחלק מהמתחים שאנו מוצאים בין בני אפרים לבין שאר השבטים. כמעט תמיד תובעים בני אפרים לעצמם מעמד של הנהגה על כל שאר השבטים. אפשר כי זה המשך למצב של מאות שנים שבו היו בני אפרים מעל כל השבטים.
יהושע – מוכשר להנהגה בתור בן למשפחת אפרים
האם המשיכו חלק מבני אפרים לגור בארץ ישראל בזמן גלות מצרים? האם המשך רשימת היחס בדברי הימים מציינת את בני אפרים שהיו בארץ ישראל בבית חורון תחתון ועליון?
וְרֶפַח בְּנוֹ וְרֶשֶׁף וְתֶלַח בְּנוֹ וְתַחַן בְּנוֹ: לַעְדָּן בְּנוֹ עַמִּיהוּד בְּנוֹ אֱלִישָׁמָע בְּנוֹ: נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ:
(דברי הימים א פרק ז כה-כז)
אם כן נמצא כי אף יהושע לא נולד במצרים אלא בארץ ישראל והצטרף למשה לאחר יציאת מצרים!
יכולים אנו אף להסיק כי יהושע משרת משה שהיה מבני אפרים, לא היה משועבד למצרים כשאר עם ישראל. יתירה מזו מסתבר שהייתה לו הכשרה צבאית מצרית בתור אחד מבני יוסף, והוכשר בכך להנהגת עם ישראל. על פי זה מובן מדוע שולח משה את יהושע להילחם בעמלק במדבר.
שני המנהיגים שהובילו את ישראל מעבדות לחירות נולדו וגדלו כבני חורין, ולא היו עבדים בעצמם!
כפי הנראה אנשים שגדלו בתור עבדים לא יוכלו להפוך בבת אחת למנהיגים עם מנטליות של בני חורין על כן מסבבת ההשגחה כי שני המנהיגים הראשונים של עם ישראל יגדלו כבני חורין, כמנהיגים מדיניים וצבאיים.
[מסופר שבאחת הפעמים שביקשו מהחפץ חיים לפעול לשחרור נערים יהודים שנלקחו לצבא הצאר, אמר שעוד מעט בא המשיח והוא הרי יצטרך אנשים היודעים חכמת המלחמה, אם כן צריך ללכת לצבא הרוסי על מנת "לְלַמֵּ֥ד בְּנֵֽי־יְהוּדָ֖ה קָ֑שֶׁת"(שמואל ב א יח)!]