יעבץ-עתניאל ותלמידיו
לפני שנחלץ עתניאל, הוא יעבץ [תמורה טז.; וביומא פ. מובאות מספר הלכות שנשכחו והחזירן עתניאל-יעבץ בפלפולו: "תניא נמי הכי (שנינו גם כך): שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני. אחרים אומרים בית דינו של יעבץ תיקנום והכתיב (=והרי כתוב) 'אלה המצות' - שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה! אלא שכחום וחזרו ויסדום".] להקים עולה של תורה, נשא תפילה לה' בפרקנו: "וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵא-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי וְעָשִׂיתָ מֵרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי וַיָּבֵא אֱ-לֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל"(דברי הימים א ד י). פירשו חז"ל: "אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי" - בתורה. "וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי" - בתלמידים. "וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי" - שלא ישתכח תלמודי מלבי. "וְעָשִׂיתָ מֵרָעָה": שיזדמנו לי ריעים כמותי. 'לְבִלְתִּי עָצְבִּי': שלא ישגבני יצר הרע מלִשְנוֹת.
ואכן הקב"ה זימן לו תלמידים טובים וצדיקים, ביניהם בני יתרו – בני קיני. הם הצטרפו אליו לנגב ערד. על כך מסופר בתחילת ספר שופטים: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם"(שופטים א טז); "והתלמידים שבהם [בבני יתרו], הניחוה [את דושנה של יריחו] והלכו אצל עתניאל בן קנז הוא יעבץ במִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד ללמוד תורה. 'וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם' - עם התלמידים היושבים לפניו"(רש"י שופטים א טז).