פסוק א:ובכל זאת. ובכל הרעה הזאת הבאה עלינו אנחנו כורתים אמנה להקב"ה להאמין ולבטוח בו:
פסוק א:וכותבים. ואנחנו כותבים בספר לקבל מלכותו עלינו למען תהיה לנו לעדות:
פסוק א:ועל החתום. שרוב גדולים וחשובים שבנו חתומים על ספר קבלת המצות להיות לנו לעדות:
פסוק ב:ועל החתומים. עתה מונה והולך החתומים בספר לעדות קבול המצות:
פסוק ב:נחמיה התרשתא. שם אחד הוא וזהו שפירשתי (עזרא ב') דהתרשתא הוא נחמיה ולמה נקרא שמו התרשתא שהתירו לו חכמים לשתות יין נסך לפי שהיה משקה למלך:
פסוק כט:וכל הנבדל. הם הגרים שנבדלו מתורת העכו"ם להיות דבוקים ומחוברים אל תורתו של הקדוש ברוך הוא ולשמור מצותיו:
פסוק ל:על אחיהם. עם אחיהם:
פסוק ל:אדיריהם. גדולים שבהם:
פסוק לב:שבר. תבואה כמו בשבר אשר הם שוברים (בראשית מ"ו):
פסוק לב:וביום קדש. של י"ט:
פסוק לב:ונטוש את השנה השביעית. כענין שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה (שמות כג):
פסוק לב:ומשא כל יד. השמטת מלוה בשביעית:
פסוק לד:וכל מלאכת בית אלהינו. לעשות מן הכסף:
פסוק לה:הפלנו. כמה יביא כל אחד:
פסוק לה:קרבן העצים. תקרובת של עצי המערכה למזבח:
פסוק לה:לבית אבותינו. שהיא בית קדושת אבותינו:
פסוק לו:ובכורי כל פרי כל עץ. בכורי של כל פרי האילן הם מדברי חכמים:
פסוק לח:נביא לכהנים אל לשכות. כי שם היו רגילים:
פסוק לח:המעשרים בכל ערי עבודתנו. שנוטלים מעשרותיה' בכל ערי ישראל:
פסוק לט:את מעשר המעשר. שהיו הלוים מעשרים מעשר מן המעשר ומביאים אותו לכהנים שלא היו עוזבים את בית המקדש: