פסוק א:ובכל זאת - ר"ל בכל זאת הצרה אנו כורתים לעשות אמנה וקיום ללכת בתורת האלהים, אשר נתנה ביד משה, ושלא נתן מבנותינו לעמי הארץ.
פסוק לב:המקחות - שם דבר מן לקח כטעם ממכר.
פסוק לב:ושבר - בחטים ושעורים.
פסוק לג:שלישית השקל - נוסף על מחצית השקל לצורך הענינים הנזכרים.
פסוק לה:על קרבן העצים - שנים חלקים הכהנים הלוים והעם לכרות להביא העצים לעתים מזומנים, והענין מפורש בדברי חכמים.
פסוק לה:לבית אבותינו - פירוש שתבנוהו.
פסוק לו:ולהביא את בכורי אדמתינו - כעומר ושתי הלחם.
פסוק לו:כל פרי עץ - הם הנזכרים בפסוק הגפן ותאנה ורמון ושאר העצים, והם שבעה מינים. וכן אמרו חז"ל: אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין בלבד כענין ולקחת מראשית כל פרי האדמה.
פסוק לז:ואת בכורות בנינו ובהמתנו - רצה לומר בהמתנו בהמה טמאה, כי אחרי כן בכורות בקרינו וצאננו.
פסוק לח:ופרי כל עץ תירוש - כן הוא פרי תירוש ויצהר.
פסוק לח:המעשרים - לוקחי המעשר.
פסוק לט:בעשר - הראוי בהעשר מבנין הפעיל, וכמוהו: לצבות בטן, לנחותם הדרך. והטעם בקחת המעשר, והוא מעשר מן המעשר.