פסוק א:יעמוד מיכאל. לבקש רחמים על ישראל:
פסוק א:העומד. הרגיל לעמוד תמיד ללמד סניגוריא על ישראל:
פסוק א:והיתה. אז תהיה עת צרה על ישראל אשר לא נהיתה עליהם מעת היתה לגוי עד העת ההיא הכי הקרן הזעירה שהיא ממלכות ישמעאל יצר להם מאד כמ״ש ולקדישי עליונין יבלא וכו׳ (לעיל ו׳):
פסוק א:ובעת ההיא. כאשר יצר להם מאד ימלט עמך ורק כל הנמצא כתוב בספר ימלט ר״ל הצדיקים ויראי ה׳ שנאמר בהם ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה׳ וגו׳ (מלאכי ג):
פסוק ב:ורבים. על כי לא יעמדו בתחיה כ״א מהישרים לזה אמר ורבים ולא כולם:
פסוק ב:מישני וכו׳. יקיצו הרבה מן המתים יעמדו בתחיה ובדרך שאלה אמר לשון שינה והקצה:
פסוק ב:אלה. מהם יקיצו לחיי עולם ר״ל לחיות חיי נעימים עד עולם והם הצדיקים שבהם:
פסוק ב:ואלה. ומהם יקיצו לסבול חרפה ובזיון מתמיד עד עולם והם הרשעים שבהם:
פסוק ג:והמשכילים. החכמים שבהם יזהירו וכו׳:
פסוק ג:ומצדיקי הרבים. המלמדים דרך ה׳ לרבים הם יזהירו ככוכבים:
פסוק ג:לעולם ועד. חוזר גם על המשכילים:
פסוק ד:סתום הדברים. אף המעט שידעת מדברי הנבואה ההיא כתבם בדברים סתומים וברמזים:
פסוק ד:וחתום. כתבם בספר בדברים חתומים וכפל הדבר במ״ש לזרזו ולהזהירו ביותר:
פסוק ד:עד עת קץ ישוטטו וכו׳. עד בא עת קץ הגאולה הנה רבים ישוטטו בתנועת המחשבה להשכיל אמיתת הקץ ויתרבה הדעת לחקור ביותר וכאומר הנה יחקורו עד עת הקץ ולא ידעו מאומה אבל בבוא העת אז יופקחו עיני כל להבין רמזי זמן הגאולה:
פסוק ה:שנים אחרים. שני מלאכים אחרים מלבד המלאך הדובר בי:
פסוק ה:אחד הנה. מהעבר מזה:
פסוק ה:היאור. הוא נהר חדקל:
פסוק ו:ויאמר. אחד מהם אמר:
פסוק ו:לאיש לבוש הבדים. הוא המלאך הדובר בו כי כן ראוהו לבוש כמ״ש למעלה:
פסוק ו:אשר ממעל. אשר עמד ממעל וכו׳:
פסוק ו:עד מתי. ר״ל עד מתי יתאחר קץ המכוסה:
פסוק ז:ואשמע. שמעתי את האיש וכו׳ שהיה מדבר:
פסוק ז:וירם ימינו וגו׳. כדרך הנשבעים וכמ״ש הרימותי ידי אל ה׳ (בראשית יד):
פסוק ז:בחי העולם. בה׳ שהוא מחיה העולם ומעמידו:
פסוק ז:למועד מועדים וחצי. לזמן שני זמנים וחצי זמן:
פסוק ז:וככלות. וכאשר יכלה נפוצות כח עם קודש ר״ל כאשר ימורק העון ותכלה מהם נפצות הכח שהיה להם בקושי הגולה ויקבלו ישראל את המלוכה בארץ ישראל:
פסוק ח:ואני שמעתי. עם כי אני שמעתי דברי המלאך הנה לא אבין כמה הוא המועד:
פסוק ח:ואמרה. אל המלאך הדובר בי:
פסוק ח:מה אחרית אלה. מהו הקץ והסוף הנרמז במועדים האלה:
פסוק ט:לך דניאל. ר״ל לך משאלתך ולא תשאל עוד כי דברי הגאולה יהיו סתומים וחתומים ברמז לבל ידעוה עד עת קץ אבל בבוא הקץ יתחכמו הכל להבין הרמז:
פסוק י:יתבררו. הדברים יתבררו ויתלבנו ע״י חוקרים ומחשבים ר״ל יחפצו לברר הדברים וללבן לדעת האמת:
פסוק י:ויצרפו רבים. ר״ל רבים יחשבו אשר יצא חשבונם צרוף ומזוקק מבלי שגיאה:
פסוק י:והרשיעו רשעים. ובעבור זה ירשיעו הרשעים לומר הואיל ולא בא המשיח בזמן אשר יצא לפי חשבונם שוב לא יבוא:
פסוק י:ולא יבינו. לתלות הדבר בטעות החשבון:
פסוק י:והמשכילים. אבל המשכילים יבינו לתלות הדבר בטעות החשבון ולא יתייאשו מן הגאולה:
פסוק יא:ומעת. גם אלה דברי המלאך שאמר לו מן העת אשר נתבטל התמיד בחורבן הבית השני ונגזר לתת במקום המקדש את המשוקץ ומושתק כאבן:
פסוק יא:ימים. ר״ל מן העת ההיא מנה ימים אלף וכו׳ ולא ידענו אם ימים ממש או שנים ומה יהיה אז:
פסוק יב:אשרי המחכה. אשרי למי שמחכה לה ויגיע אליה וחוזר ומפרש התקוה בהגעה יהיה לימים אלף וכו׳ וגם זה לא ידענו כמוהו ואם דניאל אמר שמעתי ולא אבין והמלאך השיבו סתומים וחתומי׳ הדברי׳ ואיך א״כ נדעם אנחנו:
פסוק יג:לך לקץ. ר״ל בעת ימלאו ימיך תלך לבית עולמך אשר הוא קץ לכל בשר ושם תנוח עם הצדיקים ותעמוד בתחיה לקחת גורלך הניתן לחלקך אחר התחיה ואמר בל׳ בני אדם החולקים ע״פ גורל:
פסוק יג:לקץ הימין. ר״ל העמידה בתחיה ולקיחת הגורל תהיה בסוף הימים: