פסוק א:דברי הנבואה הבאים, שהם המשך דברי המלאך אל דניאל, עוסקים בקץ הימים. הם מתארים באופן חיוני מאוד דברים שיתרחשו בעתיד הרחוק: וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד להמליץ ולהתפלל על ישראל, או: יחדל לדבר בעד ישראל מִיכָאֵל, הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל־בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה באותה תקופה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא־נִהְיְתָה כמוה מִהְיוֹת ישראל גּוֹי, עַם, עַד הָעֵת הַהִיא שבאחרית הימים. וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט, יינצל עַמְּךָ, יינצל כָּל־הַנִּמְצָא מבני עמך הכָּתוּב בַּסֵּפֶר, בספר החיים.
פסוק ב:וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר, מהמתים יָקִיצוּ. זוהי אחת הנבואות שמדובר בהן באופן ברור על תחיית המתים. אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, לחיים מאושרים, וְאֵלֶּה – האחרים, הרשעים, אמנם יקומו לתחייה, אבל לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם, הם ישמשו מושא לקללות ולבושה תמידית.
פסוק ג:וְהַמַּשְׂכִּלִים שבעם יַזְהִרוּ, יבהיקו כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, שאינם רק משכילים אלא גם דואגים לטפל באנשים אחרים ולזכות את הרבים, יתנוצצו כַּכּוֹכָבִים שברקיע לְעוֹלָם וָעֶד.
פסוק ד:וְאַתָּה, דָנִיֵּאל, גם אם אתה מבין או יודע יותר, סְתֹם את הַדְּבָרִים, השאֵר אותם סתומים ומטושטשים, וַחֲתֹם, סגור את הַסֵּפֶר עַד־עֵת קֵץ, אז יְשֹׁטְטוּ רַבִּים אנה ואנה לחפש את ה', וְתִרְבֶּה הַדָּעַת. אולי אז יוכלו המשכילים להבין את הכתוב בספר.
פסוק ה:וְרָאִיתִי, אֲנִי, דָנִיֵּאל, וְהִנֵּה שְׁנַיִם, שני מלאכים אֲחֵרִים עֹמְדִים, אֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר, וְאֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר, סמוכים לשתי גדות הנהר.
פסוק ו:וַיֹּאמֶר אחד לָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים, בגדי פשתן, שהוא כנראה השר גבריאל, ואולי השר מיכאל, אֲשֶׁר ניצב מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר: עַד־מָתַי יתאחר קֵץ הַפְּלָאוֹת? מתי יגיע הקץ שבו יקרו כל הדברים הנפלאים? הרי בינתיים הזמנים רעים.
פסוק ז:וָאֶשְׁמַע אֶת־הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר מְדבר, וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל־הַשָּׁמַיִם במחווה של שבועה, וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם, בה': כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי, כחלוף זמן ידוע, ועוד אותו זמן ואחר כך חצי הזמן, שלא נאמר מה משכוֹ, וּכְכַלּוֹת, כאשר יגמרו נַפֵּץ יַד, לשבור את כוחם של אנשי עַם־קֹדֶשׁ, תִּכְלֶינָה כָל־אֵלֶּה הצרות, ואז יבוא הקץ.
פסוק ח:וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי את כל זה, וְלֹא אָבִין על מה מדובר. וָאֹמְרָה: אֲדֹנִי, מָה אַחֲרִית, סוף החשבונות האֵלֶּה שאמרת?
פסוק ט:וַיֹּאמֶר: לֵךְ, דָּנִיֵּאל, כִּי יישארו סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים שרצונך לדעת עַד־עֵת קֵץ. רק כאשר תבוא הגאולה, הכול יתברר.
פסוק י:הדברים יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ, יהפכו ברורים, בהירים ונקיים יותר במשך הזמן, ומתוך הייסורים והצרות יִצָּרְפוּ, ינוקו ויזדקקו רַבִּים. וְהִרְשִׁיעוּ, יתנהגו ברֶשע הרְשָׁעִים, וְלֹא יָבִינוּ כָּל־רְשָׁעִים את הנבואות הללו, וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ.
פסוק יא:וּמֵעֵת שהוּסַר קרבן הַתָּמִיד, וְלָתֵת, וניתן במקדש שִׁקּוּץ שֹׁמֵם, עבודה זרה, יהיו יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים. לא ברור אם מדובר בימים ממש. רבים מפרשים שהכוונה לשנים שבהן יימשכו הצרות.
פסוק יב:אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה ארבעים וחמישה יום או שנה נוספים, וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה. לא ידוע ממתי יתחיל המניין הזה, מתי הוא יסתיים, ומהם התאריכים המצוינים בו. גם לדניאל עצמו הדברים סתומים וחתומים.
פסוק יג:וְאַתָּה, דניאל, לֵךְ לַקֵּץ, לקץ ימיך שלך, וְתָנוּחַ, תמות וְאחרי שכיבתך תַעֲמֹד, תקום לְגֹרָלְךָ, למה שיעלה בחלקך לְקֵץ הַיָּמִין, הימים. אתה תהיה בין הקמים באחרית הימים המבינים את משמעות נבואתך.
