י"ג מידות רחמים
בפרק הקודם ביקש משה רבנו מהקב"ה: "הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ׃"(יח) והקב"ה משיב לו: "אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְ-הוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ", כלומר, הקב"ה מתרצה לגלות את המידות שבהן מנהיג את ישראל.
בפרקנו קרא ה' למשה, "וַיַּעֲבֹ֨ר יְ-הוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒", וגילה לו את מידותיו: "יְ-הוָ֣ה ׀ יְ-הוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת ׀ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֺ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙"; אלו הן שלוש עשרה מידות רחמים.
שיאה של תפילת הסליחות הנאמרת בימים הנוראים הוא אמירת י"ג מידות רחמים, שהן המידות העליונות שבהן מנהיג ה' את ישראל.
אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאים - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם.
(ר"ה יז:).
לכן בסליחות ובימי תענית ויום הכיפורים, מרבים להזכיר בתפילה את י"ג מידות רחמים.
דווקא לאחר החטא הנורא, התברר שהקשר בין ה' לישראל הוא נצחי, וכל החטאים משפיעים רק על החיצוניות. הם אמנם גורמים לעונשים וייסורים קשים, אבל מבחינה פנימית הקשר שבין ה' לישראל נותר במקומו, ועל כן אפשר תמיד לחזור בתשובה. על ידי אמירת שלוש עשרה מידות רחמים, הננו מתעלים באמונה ומתקשרים אל ה' באופן עמוק ועליון כל כך, עד שהחטאים נעשים שוליים וחיצוניים, ואפשר ביתר קלות לשוב עליהם בתשובה. וכיוון שבי"ג מידות רחמים מתגלה מעלת כלל ישראל, רק במניין מותר לאומרן (שולחן ערוך אורח חיים תקסה ה).