וגם איש ב'. דין ואידך וגם איש היה מתנבא לומר אפי' אם יהי' נביא לא יסמוך על נבואתו לעבור על הצווי:
פסוק יב:
פן תכרות ברית ליושב הארץ ליושב מלא וי"ו דששה היו שמזהיר עליהם שגרגשי עמד ופנה:
פסוק טז:
והזנו את בניך אחרי א להיהן. וסמיך ליה אלהי מסכה רמז שעשו כמין זכרות מפלצת לע"ג וגם עשו כמו זכרות לצלמי ע"א כדכתיב ותזנו בם:
פסוק יח:
סמך את חג המצות לאלהי מסכה לומר שע"ג אסורה בהנאה כחמץ בפסח:
פסוק כ:
ולא יראו פני ריקם וסמיך ליה ששת ימים לומר דאין נדרים ונדבות קרבים ביו"ט:
פסוק כה:
חמץ דם זבחי בגי' מחצי היום:
פסוק כז:
כי על פי הדברים האלה. וסמיך ויהי שם עם ה' ארבעים יום לומר שבשביל דברים שבע"פ שהה שם מ' יום: כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. אלו דברים שבע"פ ע"כ בקהלת וכתוב יושר דברי אמת ס"ת. ברית וסמיך ליה דברי חכמים:
פסוק כז:
פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ס"ת בגי' התלמוד:
פסוק כט:
כי קרן עור פניו וזכה לקירון פניו מושכותי כפי עליך. וי"א מכתיבת הלוחות זכה לקירון. קרנים מידו לו ושם חביון עוזו ר"ת מלוח: