תנ"ך על הפרק - בראשית ח - בכור שור

תנ"ך על הפרק

בראשית ח

8 / 929
היום

הפרק

יְבֹשֶׁת המים

וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשׁ֑וֹב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃וַֽיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מֵאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד׃וַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֙חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃וּבַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃כָּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכָּל־בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץהוצאהַיְצֵ֣אאִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃כָּל־הַֽחַיָּ֗ה כָּל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ וְכָל־הָע֔וֹף כֹּ֖ל רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃וַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ויחסרו המים מקץ ק"נ יום. שאז ניכר חסרונם כמו שפירשתי וכן דרך ההווה והגשמים פסקו בכ"ח בסיון שמי"ז באייר עד כ"ח בסיון מ' יום כי יום י"ז באייר אינו מן המניין ומכ"ח בסיון עד אחד בטבת שנראו ראשי ההרים קפ"ב ימים ומעטו בקפ"ב ימים חמש עשרה אמה והם אמה אחת לי"ב ימים כי ט"ו פעמים י"ב הם ק"פ ימים וב' ימים היתרים אין לדקדק כי אינם עולים לא לאמה ולא לחצי אמה ולא לשליש ולא לרביע וחשוב משנחה התיבה בי"ז בתשרי עד אחד בטבת שנראו ראשי ההרים הם ע"ב ימים והם ו' פעמים י"ב נמצאת התיבה שקועה במים לפי הפשט ו' אמות לא יותר, ומזה נודע כי חמש עשרה אמה היו על ההרים כי ניכר מקום שקיעת התיבה כי יכול אדם להבין בדבר ששרה במים ימים רבים אע"פ שיבש עד היכן הגיעו המים וכיון שראו כי חסרו ו' אמות בע"ב ימים נודע להם כי בי"ב ימים היו מחסרים אמה ומנו משנרא' ראשי ההרים למפרע עד שכלו הגשמים ומצאו קפ"ב ימים ונתנו לכל י"ב ימים אמה ומצאו כי ט"ו אמה היו המים על ההרים: ויהי מקץ מ' יום. שנראו ראשי ההרים, ויפתח את חלון התיבה וישלח העורב בו ביום שהוא בי"א לשבט לאחר שכלו הארבעים, ויצא יצוא ושוב כי המים עדיין גדולים מאד והיה ירא לעוף למרחוק פן ייעף ויפל למים אבל היה יוצא לאכול נבלות האדם והבהמות והחיות והעופות שראה צפים על המים ושב אל קנו אל התיבה וכן עשה עד יבושת המים שיצאו כולם, ושלח את היונה לאחר ז' ימים ששלח העורב מדכתי' בשלוח היונה השני ויחל עוד שבעת ימים אחרים מכלל שאיחר בין שילוח העורב לשילוח היונה ז' ימים: ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה. מכאן שהרי אררט גבוהים משאר הרים שהרי כבר נראו זה מז' ימים והיונה לא מצאה שאר הרים מגולים לנוח עליהם והיונה לא היתה יריאה לעוף למרחוק כמו העורב כי מדרש אומר כי היונה אינה טורחת לעוף כי אם בכנף אחת וכשהיא עייפה באותו כנף חוזרת ועפה בשני ולכך כתב ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה אבל בכנפיה היתה נחה, וזה שאמרו ר' מה יונה זו כנפיה מגינות עליה וגו' אבל העורב אינו כן וירא להרחיק. אי נמי כיון שראה הנבילות ירד עליהם ולא הרחיק: וישלח ידו ויקחה. לבדוק כנפיה ורגליה אם מצא בהם טיט או עפר או בפיה שום עלה שיוכל להבין בו אם קלו המים וכיון שלא מצא ויבא אותה אליו אל התיבה: ויחל עוד ז' ימים ויוסף שלח את היונה., שילוח ראשון של יונה היה בי"ח בשבט ושני בכ"ה בו והג' בג' באדר ועמד כ"ז יום עד אחד בניסן והסיר מכסה התיבה וירא והנה חרבו פני האדמה כי לפי הפשט כל חדש שני שבתורה אייר וכל ז' תשרי וכל י' טבת וכל א' ניסן ולאחר שהסיר המכסה וחרבו פני האדמה והיתה טיט ולא היתה ראויה לדריסת בני אדם ועמד נ"ו יום ל' מניסן וכ"ו מאייר ואז יבשה הארץ ונתן לו הק' רשות לצאת ויצא ועמד שם ז' ימים יותר משנת הלבנה כי בי"ז באייר נכנס ובשבעה ועשרים באייר יצא והרי י' ימים שיתירה שנת החמה על שנת לבנה והם י' ימים מי' כ"א ר"ד כי בשעות וחלקים ל דקדק הכתוב ומה שהיה ממתין בין שילוח לשילוח ז' ימים לפי שבז' ימים יש היכירא בתוספות וגרוע כדאשכחן גבי נגעים דכתיב והסגיר הכהן ז' ימים ואז וראה והנה פשה והנה נרפה כי בז' מכירין בין תוספות בין חסרון ולכך היה וייחל עוד ז' ימים זה פתרונו של מבול וחשבונו לפי עניינו. ורבו' פי' בסדר עולם כי י"א אמה התיבה שקועה ושביעי ועשירי יש לירידת הגשמים ויש להפסקה והוא כתוב בפי' רש"י: טרף בפיה. שניכר היה בה שטרפה ונתקה מן העץ ולא מצאה על פני המים, כי טרוף לשון תלישה כמו ובשר בשדה טריפה דמתרגמינן ובשר תליש מן חויא חיתא: לא אוסיף לקלל עוד את האדמה. שאשחית את עשב הארץ והבהמות והחיות רק החוטאין אביא עליהן דבר או חרב והעולם ינהג את מנהג כמו שהוא אומר זרע וקציר וגו':

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך