תנ"ך על הפרק - משלי לא - אשת חיל / הרב לייב מינצברג ז"ל

תנ"ך על הפרק

משלי לא

748 / 929
היום

הפרק

דִּ֭בְרֵי לְמוּאֵ֣ל מֶ֑לֶךְ מַ֝שָּׂ֗א אֲ‍ֽשֶׁר־יִסְּרַ֥תּוּ אִמּֽוֹ׃מַה־בְּ֭רִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִ֑י וּ֝מֶה בַּר־נְדָרָֽי׃אַל־תִּתֵּ֣ן לַנָּשִׁ֣ים חֵילֶ֑ךָ וּ֝דְרָכֶ֗יךָ לַֽמְח֥וֹת מְלָכִֽין׃אַ֤ל לַֽמְלָכִ֨ים ׀ לְֽמוֹאֵ֗ל אַ֣ל לַֽמְלָכִ֣ים שְׁתוֹ־יָ֑יִן וּ֝לְרוֹזְנִ֗יםאואֵ֣ישֵׁכָֽר׃פֶּן־יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח מְחֻקָּ֑ק וִֽ֝ישַׁנֶּה דִּ֣ין כָּל־בְּנֵי־עֹֽנִי׃תְּנוּ־שֵׁכָ֣ר לְאוֹבֵ֑ד וְ֝יַיִן לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח רִישׁ֑וֹ וַ֝עֲמָל֗וֹ לֹ֣א יִזְכָּר־עֽוֹד׃פְּתַח־פִּ֥יךָ לְאִלֵּ֑ם אֶל־דִּ֝֗ין כָּל־בְּנֵ֥י חֲלֽוֹף׃פְּתַח־פִּ֥יךָ שְׁפָט־צֶ֑דֶק וְ֝דִ֗ין עָנִ֥י וְאֶבְיֽוֹן׃אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃בָּ֣טַח בָּ֭הּ לֵ֣ב בַּעְלָ֑הּ וְ֝שָׁלָ֗ל לֹ֣א יֶחְסָֽר׃גְּמָלַ֣תְהוּ ט֣וֹב וְלֹא־רָ֑ע כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיה׃דָּ֭רְשָׁה צֶ֣מֶר וּפִשְׁתִּ֑ים וַ֝תַּ֗עַשׂ בְּחֵ֣פֶץ כַּפֶּֽיהָ׃הָ֭יְתָה כָּאֳנִיּ֣וֹת סוֹחֵ֑ר מִ֝מֶּרְחָ֗ק תָּבִ֥יא לַחְמָֽהּ׃וַתָּ֤קָם ׀ בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃זָמְמָ֣ה שָׂ֭דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָנטענָ֣טְעָהכָּֽרֶם׃חָֽגְרָ֣ה בְע֣וֹז מָתְנֶ֑יהָ וַ֝תְּאַמֵּ֗ץ זְרֹעוֹתֶֽיהָ׃טָ֭עֲמָה כִּי־ט֣וֹב סַחְרָ֑הּ לֹֽא־יִכְבֶּ֖הבלילבַלַּ֣יְלָהנֵרָֽהּ׃יָ֭דֶיהָ שִׁלְּחָ֣ה בַכִּישׁ֑וֹר וְ֝כַפֶּ֗יהָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃כַּ֭פָּהּ פָּרְשָׂ֣ה לֶעָנִ֑י וְ֝יָדֶ֗יהָ שִׁלְּחָ֥ה לָֽאֶבְיֽוֹן׃לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃מַרְבַדִּ֥ים עָֽשְׂתָה־לָּ֑הּ שֵׁ֖שׁ וְאַרְגָּמָ֣ן לְבוּשָֽׁהּ׃נוֹדָ֣ע בַּשְּׁעָרִ֣ים בַּעְלָ֑הּ בְּ֝שִׁבְתּ֗וֹ עִם־זִקְנֵי־אָֽרֶץ׃סָדִ֣ין עָ֭שְׂתָה וַתִּמְכֹּ֑ר וַ֝חֲג֗וֹר נָתְנָ֥ה לַֽכְּנַעֲנִֽי׃עֹז־וְהָדָ֥ר לְבוּשָׁ֑הּ וַ֝תִּשְׂחַ֗ק לְי֣וֹם אַחֲרֽוֹן׃פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחָכְמָ֑ה וְתֽוֹרַת־חֶ֝֗סֶד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ׃צ֭וֹפִיָּה הֲלִיכ֣וֹת בֵּיתָ֑הּ וְלֶ֥חֶם עַ֝צְל֗וּת לֹ֣א תֹאכֵֽל׃קָ֣מוּ בָ֭נֶיהָ וַֽיְאַשְּׁר֑וּהָ בַּ֝עְלָ֗הּ וַֽיְהַֽלְלָהּ׃רַבּ֣וֹת בָּ֭נוֹת עָ֣שׂוּ חָ֑יִל וְ֝אַ֗תְּ עָלִ֥ית עַל־כֻּלָּֽנָה׃שֶׁ֣קֶר הַ֭חֵן וְהֶ֣בֶל הַיֹּ֑פִי אִשָּׁ֥ה יִרְאַת־יְ֝הוָ֗ה הִ֣יא תִתְהַלָּֽל׃תְּנוּ־לָ֭הּ מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִֽיהַלְל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים מַעֲשֶֽׂיהָ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב לייב מינצברג ז

אשת חיל

שיר 'אשת חיל'(משלי לא) נאמר ברוח קדשו של שלמה המלך. הפרק עוסק בשבחי האשה, בתפקידיה ובעבודתה כעזר לבעלה ובו משבחים אותה על חריצותה וכשרון המעשה שלה, על מסירותה המוחלטת לבעלה, עד שיכול הוא לבטוח עליה "בטח בה לב בעלה" והיא כונסת כל טוב לסייע בידו "ושלל לא יחסר", והיא "גמלתהו טוב". כך כל הפרק מונה והולך את ריבוי מעשיה ותושיית כפיה, "דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה". כל השיר מונה והולך את מעלות זריזותה והתאמצותה כאשת חיל ועזר, והיא "כאניות סוחר, ותקם בעוד לילה" וכו', הכל על עמלה ועבודתה הנאמנה והמסורה של אשת החיל.

מבואר במפרשים ש'אשת חיל' הוא משל על התלמיד חכם והצדיק, וכן על כללות כנסת ישראל במה שעומדים לפני ה' כרעיה נאמנה ומסורה, וכאשת חיל, שעושים רצון הקב"ה ועוסקים תדיר בעבודתו, שומרים את תורתו, מכבדים את שמו ומשרתים אותו.

אם כן הנמשל כלפי עם ישראל והצדיקים, אשר הכתוב מדמה אותם ל'אשת חיל', היינו העבודה שעובדים ישראל את הקב"ה, ועל זריזותם וזהירותם בקיום מצוותיו.

כל פסוק ב'אשת חיל' מרמז על חלקים נוספים בתורה ובמצוות ובעבודת ה' יתברך שעושים ישראל עבור כבוד ה' דו"ק ותשכח [ובעזרת ה' נרחיב כאן את היריעה עד למחזור הבא].

הרי שפרק אשת חיל מכוון כנגד תפקיד ה'עזר' של האישה. אמנם גם חלק ה'עזר' של האישה לבעלה אין משמעותו עבודת עמל, שהרי אין האישה שפחה, ואין עבודתה עבודת עבדות ושפחות. אלא צורת פעולתה ועמלה הוא שירות של כבוד ומלאכות של חיבה, שחביבים לפניה, וכבוד ועונג הוא לה לשרתו ולעסוק בצרכיו.

כך הוא היחס בנמשל: הרגש הנכון בכל התפקידים של היהודי הוא לעשותם כביכול כרעיה לקדוש ברוך הוא, בחינת "לעשות רצונך א-להי חפצתי". שלימות קיום המצוות הוא לעשותם כשהם מלווים ברגש של רעיה הנאמנת לעשות רצון בעלה; ששים ונלהבים לעסוק בעבודה ובשירות לכבוד ה'.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך