תנ"ך על הפרק - תהילים קטז - "לך אזבח זבח תודה ובשם ד' אקרא, נדרי לד' אשלם נגדה נא לכל עמו" / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

תהילים קטז

683 / 929
היום

הפרק

אָ֭הַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יְהוָ֑ה אֶת־ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃כִּֽי־הִטָּ֣ה אָזְנ֣וֹ לִ֑י וּבְיָמַ֥י אֶקְרָֽא׃אֲפָפ֤וּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָ֗וֶת וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃וּבְשֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֶקְרָ֑א אָנָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי׃חַנּ֣וּן יְהֹוָ֣ה וְצַדִּ֑יק וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם׃שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהֹוָ֑ה דַּ֝לּוֹתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ׃שׁוּבִ֣י נַ֭פְשִׁי לִמְנוּחָ֑יְכִי כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה גָּמַ֥ל עָלָֽיְכִי׃כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃אֶ֭תְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּ֝אַרְצ֗וֹת הַֽחַיִּֽים׃הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחָפְזִ֑י כָּֽל־הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃מָֽה־אָשִׁ֥יב לַיהוָ֑ה כָּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו׃אָֽנָּ֣ה יְהוָה֮ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲ‍ֽנִי־עַ֭בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמוֹסֵרָֽי׃לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃בְּחַצְר֤וֹת ׀ בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

"לך אזבח זבח תודה ובשם ד' אקרא, נדרי לד' אשלם נגדה נא לכל עמו"

נאמר בפרקנו:

יז. לך אזבח זבח תודה, ובשם ד' אקרא.
יח. נדרי לד' אשלם, נגדה נא לכל עמו.
יט. בחצרות בית ד', בתוככי ירושלים, הללויה.

א. שאלות הנצי"ב על הפסוקים

על פסוקים אלו שאל הנצי"ב ב"הרחב דבר" בפרשת צו (ויקרא ז, יג) שתי שאלות:

  1. יש להבין המאמר שישלם נדרו נגד כל עמו ומה זה שבח? והרי ד' דורש מן האדם שיהיה הצנע לכת עם אלקיו!
  2. ותו קשה מה שמסיים: 'בתוככי ירושלים', והרי 'בחצרות בית ד'' הוא בירושלים, ואחר שהחל במקומות הגבוהים, האיך סיים בכלל ירושלים?

ב. תשובות הנצי"ב

ענה הנצי"ב:

אלא תרי מילי קאמר: 'לך אזבח זבח תודה' - הוא הקרבן, 'ובשם ד' אקרא' - הוא קול תודה לד' צב-אות על הנס.
וביאר: על הבאת הקרבן: 'נדרי לד' אשלם', ועל הודות בשם ד' אמר: 'נגדה נא לכל עמו'. דברוב עם שיאכלו עמו את התודה יספר עוז ההשגחה עליו לטובה...
וביאר עוד על ההקרבה: 'בחצרות בית ד'', ועל קול תודה: 'בתוככי ירושלים', בשעת אכילה.

על השאלה השניה ענה הנצי"ב שהפסוקים מתיחסים לשני דברים: להקרבת הקרבן ולאכילתו. ההקרבה היא במקדש, והאכילה היא בעיר.

על השאלה הראשונה ענה הנצי"ב שאכן הקרבן אינו מוקרב נגד כל העם, אבל סיפור הנס הוא נגד כל העם, כדי להרבות בסיפור שבחו של ד'.

ג. מקור הדברים בתורה

יסודם של דברי הנצי"ב הוא בנאמר בפרשת צו (פ"ז):

יא. "וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לד'.
יב. אם על תודה יקריבנו, והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולֹת בשמן,
ורקיקי מצות משֻחים בשמן, וסֹלת מֻרבכת, חלֹת בלולֹת בשמן.
יג. על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו, על זבח תודת שלמיו.
יד. והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לד', לכהן הזֹרק את דם השלמים לו יהיה.
טו. ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יֵאָכֵל, לא יניח ממנו עד בֹּקר".

התורה כותבת שהתודה היא סוג של שלמים, אבל לעומת שלמים רגילים שאינם טעונים לחם, ונאכלים לשני ימים ולילה, בתודה יש שלושה דינים מיוחדים:

  1. היא טעונה ארבעה סוגי לחם: שלושה סוגי מצה, וסוג אחד חמץ.
  2. מכל אחד מהסוגים נותנים תרומה לכהן.
  3. היא נאכלת ליום ולילה.

נשאלת השאלה: מה ראתה התורה לצוות על אכילה מרובה כל כך, ועוד בזמן קצר יותר?

האברבנאל שאל שאלות אלו וענה (ויקרא ז, יב):

כי הנה היה זה כדי לפרסם הנס. וזה שבעל שלמי התודה כשהוא רואה ששלמיו אינם נאכלים אלא ליום ולילה עד חצות, הוא מזמין על שלמי תודתו אחיו ואוהביו ומיודעיו לאכול ולשמוח עמו. וישאלו זה את זה על מה היה תודתו, והוא יגיד להם הנסים והנפלאות שעשה עמו ד', וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו.
ואילו היו שלמי תודה נאכלים כשאר השלמים לשני ימים ולילה אחד, לא היו הבעלים מזמינים לשום אדם, כי לשני ימים ולילה אחד - בבית אחד יאכל. אבל בראותו הבשר והלחם רב בביתו, ושלא יאכל אלא ליום ולילה אחד, בהכרח יקרא רבים ממיודעיו ואחוזת מרעהו לאכול, פן יהיה ביום המחרת ללעג ולקלס לבני אדם הרואים אותו שורף כמות גדולה מתודת שלמיו ואת אחיו ואוהביו לא קרא.

כעין זה כתב גם הנצי"ב ב"העמק דבר" (ז, יג): "דתכלית התודה שבאה על נס הוא כדי לספר חסדי ד' שגמל עליו. ומטעם זה ריבה הכתוב בלחם, ומיעט בזמן אכילת תודה מכל שלמים. היינו כדי שיהיה מרבה ריעים לסעודה אחת ביום הקרבה, ויהיה סיפור הנס לפני רוב אנשים".

ועל כך הוסיף הנצי"ב ב"הרחב דבר" את הדברים שנאמרו למעלה בפרקים א-ב.

יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ושם נקריב קרבן תודה על כל הנסים שעשה ד' לנו.

(עיין בהרחבה במאמרי "מי מביא קרבן תודה?" פ"ח בבטאון "מעלין בקודש" גליון ד).

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך