כוס ישועות וזבח תודה
בסוף הפרק ישנם שני פסוקים דומים:
כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְ-הוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
(תהילים קטז יג)
לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם יְ-הוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
(תהילים קטז יז)
בפסוק הראשון מביניהם דובר על "כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת" ואילו בשני "זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה".
ישנם שני סוגים של ישועות; ישועה מכל מיני צרה וצוקה, וישועה מסכנת חיים ממש. לכן בסמוך ל"כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת" נאמר "כָּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃", היינו שה' גמל לו טוב ומושיע אותו מן הצרות, ועל כן ראוי האדם לבוא בהלל והודאה וישא כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת לה'. אמנם בהמשך נאמר "יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו׃", היא הצלת חיים ממוות, ועל כך כבר חייב בקרבן תודה, שכן הוא בכלל 'ארבעה צריכים להודות' שניצלו מסכנת חיים, ולכן נאמר לאחר מכן: "לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה".
[ ובליל פסח מצינו שני אלו העניינים; גם "כוס ישועות אשא", היינו הארבע כוסות, וגם "אזבח זבח תודה", היינו הקרבן פסח. והם כנגד שני סוגי הגאולה בלילה הזה; על הגאולה מעבדות לחירות יבואו הכוסות, שהן כנגד ארבע לשונות של גאולה, ונאמר עליהן שיר והלל, ועל ההצלה מסכנת מיתה, כמו שהיה במכת בכורות, שכתוב: "בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל", וקרבן פסח בא על שם הפסיחה במכה זו, לכן יבוא קרבן הפסח שיש בו משום זבח. ]