שיר חדש – ביטוי מיוחד

הביטוי "שיר חדש" מופיע בכל המקרא רק פעם אחת בנביא (ישעיהו מב י) ובתהילים – שש פעמים.  

לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר׃ קַוֺּ֣ה קִוִּ֣יתִי יְ-הוָ֑ה וַיֵּ֥ט אֵ֝לַ֗י וַיִּשְׁמַ֥ע שַׁוְעָתִֽי׃ וַיַּעֲלֵ֤נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֮ מִטִּ֪יט הַיָּ֫וֵ֥ן וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַגְלַ֗י כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי׃ וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י ׀ שִׁ֥יר חָדָשׁ֮ תְּהִלָּ֪ה לֵֽא-לֹ֫הֵ֥ינוּ יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים וְיִירָ֑אוּ וְ֝יִבְטְח֗וּ בַּי-הוָֽה׃
(תהילים מ א-ד)

דוד הרי מחבר ומלקט עשרות רבות של שירים ומזמורים, מהי אם כן הבקשה או מהי משמעות "שִׁ֥יר חָדָשׁ֮", הרי כל מזמור שמחברים הוא חָדָשׁ֮?! בפשוטם של דברים מספר לנו מחבר המזמור על מי שנמצא במצוקה קשה (בור וטיט) והוא תולה תקוותו בה'. ה' שומע את שוועתו ומעלה אותו "מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֮ מִטִּ֪יט הַיָּ֫וֵ֥ן" עד כינון אשוריו, או אז מגיע זמן התְּהִלָּה לה' ופרסום ההצלה עד כדי שיִירָאו רַבִּ֣ים ויחזקו ביטחונם בַּי-הוָֽה. עד כאן תמצית פתיחת המזמור, ואולם המשורר משתמש כאמור בביטוי ייחודי ומציין כי תהילתו לה' לא תהא סתם כך עוד מזמור או שיר תודה אלא יהיה זה "שִׁ֥יר חָדָשׁ֮"! 

המפרשים נטו לשתי דרכים בהבנת המזמור כולו וממילא גם בהבנת הביטוי "שִׁ֥יר חָדָשׁ֮". רש"י הבין את כל המזמור כמזמורו של עם ישראל בעת יציאתו ממצרים, הליכתו בין גזרי הים הקרוע, עמידתו במעמד סיני ואף אזכור חטא העגל יופיע בהמשך הפרק. אם כן, "וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י ׀ שִׁ֥יר חָדָשׁ֮" רומז לשירת הים, שאז שרו משה ובני ישראל בעמדם נפעמים אל מול חיזיון הצלה זה. דברים אלו נסמכים על המדרשים, וכך במדרש רבה: "וַיַּעֲלֵ֤נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֮ – זו מצרים. מִטִּ֪יט הַיָּ֫וֵ֥ן – זה טיט ולבנים, וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַגְלַ֗י – זה הים, כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי – שעברו ביבשה. וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י ׀ שִׁ֥יר חָדָשׁ֮ – זו שירת הים" (שמות רבה פרשה כג בשינוי קל).

בר פלוגתתו של רש"י הוא אבן עזרא שבעקבות דברי התלמוד מסביר את המזמור על עניינו הפרטי של דוד ועל מצוקותיו וההחלצות בעזרת ה' מתוך צרות אלו: "אמר ר' מרינוס כי דוד ידבר כנגד כנסת ישראל וזה רמז לדבר אבותינו בסיני 'נעשה ונשמע'. והנכון בעיני, אומר זה בעד נפשו כי בעת צרתו נדר נדר... שישיר שיר חדש. ועתה באתי לשלם הנדר וזה כל חפצי". לאמור, דוד מתחייב לשיר שִׁ֥יר חָדָשׁ֮ עת יעלה ויֵצא מן המיצר, ועתה בא לפרוע החוב והוא השיר החדש. דבריו של אבן עזרא נסמכים על דברי התלמוד: "מלמד, שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד, אמר לו: עלי [שבאתי מרות המואביה] ועליך [שבאת מנעמה העמונית] נאמרו שתי מקראות הללו ['פתחת למוסרי' – תהלים קטז]. דרש רבא, מאי דכתיב: 'אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי'? אמר דוד: אני אמרתי עתה באתי, ולא ידעתי שבמגילת ספר כתוב עלי, התם כתיב [כשלוט בורח מסדום עם שתי בנותיו] 'ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת' הכא כתיב: 'מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו' (תהלים פט) "(יבמות עז ע"ב). הווה אומר, דוד מחפש חיזוק למצבו המיוחד שבא מאומה שעליה יש איסור לבוא בקהל ה', עד שלא נדרשה הדרשה "מואבי זכר אסור ולא מואבית". על פתרון מצוקה זו יבוא דוד עם בשורת השיר החדש. 

עד כאן שני מסלולים עיקריים להבנת המזמור. מעתה ננסה להרחיב את המבט על הביטוי המרכזי "שִׁ֥יר חָדָשׁ֮".

כנזכר, שש פעמים בלבד משתמש ספר תהילים בביטוי זה. בבדיקה שערכתי מצאתי דבר נפלא שדומה כי יש בו כדי לכוון לאמִתה של תורה. אטען כך: הביטוי "שִׁ֥יר חָדָשׁ֮" הוא כל כך חזק ומשמעותי, עד שחכמי ישראל, מחברי סדר התפילות, לא ויתרו על אף אחד מהם ואת כולם שילבו בתפילה. להלן הרשימה ובצִדה ההסבר שנראה לי מתאים להיאמר כדי לנמק ולשכנע בצדקת הטענה.

1. "שִֽׁירוּ־ל֭וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה׃"(תהילים לג ג) –  נאמר בפסוקי דזמרה של שבת.
2. "וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י ׀ שִׁ֥יר חָדָשׁ֮ תְּהִלָּ֪ה לֵֽא-לֹ֫הֵ֥ינוּ יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים וְיִירָ֑אוּ וְ֝יִבְטְח֗וּ בַּי-הוָֽה׃"(תהילים מ ד) - לא מופיע בתפילה, אך זה ברור שכן אין פה שיר חדש, אלא רק הזמנה לומר שיר חדש או לשיטת רש"י הרי נאמרת שירת הים בהמשך, ועל כן אין פרק זה משתלב בתפילה.
3. "שִׁ֣ירוּ לַ֭י-הוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ שִׁ֥ירוּ לַ֝י-הוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ׃"(תהילים צו א) –  פרק זה נאמר בקבלת שבת.
4. "מִזְמ֡וֹר שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָ֨ה ׀ שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ כִּֽי־נִפְלָא֣וֹת עָשָׂ֑ה הוֹשִֽׁיעָה־לּ֥וֹ יְ֝מִינ֗וֹ וּזְר֥וֹעַ קָדְשֽׁוֹ׃"(תהילים צח א) – פרק זה נאמר בקבלת שבת.
5. "אֱ‍ֽ-לֹהִ֗ים שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ אָשִׁ֣ירָה לָּ֑ךְ בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר אֲזַמְּרָה־לָּֽךְ׃"(תהילים קמד ט) –  לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת.
6. "הַ֥לְלוּ יָ֨-הּ ׀ שִׁ֣ירוּ לַֽ֭י-הוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ תְּ֝הִלָּת֗וֹ בִּקְהַ֥ל חֲסִידִֽים׃"(תהלים קמט א) –  נאמר בפסוקי דזמרה, פרק לפני אחרון.

זו רשימה מרשימה. יש לומר כי המחשבה שעומדת מאחורי השילוב המיוחד של ביטוי זה בתפילה באה לכוון את המתפלל ליכולת להתחדש ולומר שירה חדשה לפני ה' בכל יום, בכל שבת ובכל פעם שהאדם נפגש בהנהגת ה' בעולם והוא מודרך לומר שִׁ֥יר חָדָשׁ֮ לבורא. לא בכדי נשתרש הביטוי החותם את תפילת הגאולה שלפני העמידה מידי יום: "שירה חדשה שיבחו גאולים על שפת הים".

  באדיבות מכללת אורות ישראל, מתוך הספר "מאורות תהילים"