אדרת שער. כן דרך מסיתים ומדיחי' מתעטפי' בטליתם כאילו הם אנשים צדיקים למען יקובלו כחשיהם:
פסוק ה:
כי אדם הקנני. פתר בו מנחם לשון מקנה צאן ובקר כי אני כשאר כל אדם שאינו עסוק בנבואו' הפקידני מנעורי לשמו' את מקנהו:
פסוק ו:
בין ידיך. בין כתפיך שם מלקין עוברי עבירה:
פסוק ו:
בית מאהבי. אשר אהובני והוכיחוני לדרך הישרה:
פסוק ז:
חרב עורי על רועי. על אותו שהפקדתיו על צאן גלותי:
פסוק ז:
ועל גבר עמיתי. שחברתיו אלי לשמור צאני כמוני:
פסוק ז:
הך את הרועה. את מלך רומי הרשעה:
פסוק ז:
ותפוצנה הצאן. שכבושה תחת ידו:
פסוק ז:
והשיבותי ידי. ואשנה מכותי שנית:
פסוק ז:
על הצוערים. על השלטונים הצעירים מן המלכים ויונתן תרגם ותפוצנה הצאן ויתבדרון שלטוניא ותירגם על הצוערים ממונים שלהם השניים להם וכן ת"י המקרא הזה באומות חרבא איתגלי על מלכא דבבל ועל שלטוניא חבריה דכוותיה דדמי ליה אמר ה' צבאות קטול ית מלכא דבבל ויתבדרון שלטוניא ואין לשון התרגום הזה נופל על ישראל שלא מצינו בתרגום ובמקרא שלטונין בישראל אלא מלך ושרים ותרגום שלהן רברבין:
פסוק ח:
והשלישית יותר בה. יתגיירו ויחיו:
פסוק ט:
והבאתי את השלישית באש. ואעיל ית תליתא בעקא בכור דאשא שיסבלו וישאו מקצת הגרים מהעכו"ם בצרות חבלו של משיח ובמלחמות גוג ומגוג עם ישראל ומשם יבחנו כי גרי אמת הם כי הרבה מן המתיהדים תחלה ישובו לסורם ויתחברו עם גוג כמ"ש באגדה:
פסוק ט:
והוא יאמר ה'. כשיתפלל יתפלל לה' ולא לאלהיו הראשון:
