פסוק א:ואמנם אומרו ביום ההוא יהיה מקור נפתח וגומר פירשוהו המפרשים כמשמעו וכן הוא דעת חכמים ז"ל שלעתיד לבוא יצאו מים חיים מירושלם ויהיה מקורו בבית המלך המשיח ואז לא יצטרכו לצאת חוץ מן העיר להטבל למי חטאת או לנדה זבה ששניהם צריכים מים חיים כמו שהיה בימים הראשונים שלא היו מים חיים בתוך ירושלם. וכבר נתתי טעם בנס הזה בסוף ספר יואל בפסוק (יואל ד, יח) ומעין מבית ה' יצא. האמנם יונתן פירשו בדרך רוחני ואמר בעידנא ההיא אולפן אוריתא גלי כמבועין דמיין לבית דוד כלומר שיהיה ענין המים האלה רמז לתורה ולאמונות האמתיות שיצאו מירושלם וממלך המשיח וכמו שאמר (ישעיה ב, ג) כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. וכפי' זה נראה לי לפרש לחטאת ולנדה שתהיה הלמ"ד משמשת בלשון תמורה, וכבר זכרו המדקדקים השמוש הזה ללמ"ד והביאו ממנו ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר (בראשית יא, ג), ואמר הכתוב שבמקום שהיתה ירושלם לחטאת ולנדה כדבר הטמא והגרוע בקרב העמים כמו שאמר המקונן (איכה א, ח) חטא חטאה ירושלם על כן לנדה היתה תמורת זה תהיה בזמן תשועתה מקור נפתח לטהר את כל העולם בתורתה ואמונותיה, (ב) לפי שביום והזמן ההוא אמר השם שיכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא אמר זה על ישראל כי אם על האומות כולם שהאלילים כרות יכרתון ויעלו אל הר ה' ללמוד תורה ואמונות אמתיות, וכלל בזה שיסירו מירושלם בתי העצבים שעשו שם הערלים אם בקבורת משיחם ואם בהר ציון שהכל יבוטל ביטול גמור ובזה האופן תהיה ירושלם מקור נפתח שיצא משם דעת ויראת ה' לכל בני העולם והותרה בזה השאלה הרביעית.
פסוק א:ואמנם אומרו וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ושאר הפסוקים שאמר בעניני הנביאים הנה המפרשים פירשו שיעביר השם יתברך בזמן ההוא מהארץ נביאי השקר כמו שהיו בזמן בית ראשון, ואת רוח הטומאה גם כן שהוא יצר הרע, ועל נביאי אומתינו פירשו יבושו הנביאים איש מחזיונו, ופירשו למען כחש למען יכחש שהוא נביא כי יאמר לא נביא אנכי אלא עובד אדמה או רועה מקנה ושזהו אומרו כי אדם הקנני שהוא מלשון מקנה, ולדעת הראב"ע מלשון קנין כלומר אדם הנחילני אדמה ומנעורי עבדתיה. ואמרו ששאלת מה המכות האלה בין ידיך ענינו מורה שאביך ואמך הכוך מפני שהיית מתנבא ושהוא משיב אינו כן אבל הוכתי בית מאהבי המלמדים אותי עבודת האדמה, ולפי שלא עמלתי בה כראוי הכוני פצעוני או הוכתי שמה בדרך שחוק כי מפני שאז ישפוך השם את רוחו על בני ישראל לא ירים איש את ראשו להנבא לשקר וכזב.
פסוק א:ופירשו חרב עורי על רועי ועל גבר עמיתי אם על אדום שהפקידו הקדוש ברוך הוא על צאנו בגלות והוא דרך רש"י, ואם על כל מלך ממלכי הגוים שהוא הרועה את עמו לדעת הראב"ע. אבל הפירוש הזה בכללותו כפי הוראת הכתובים הוא רחוק מאד מדעתי אם היתה הנבואה הזאת לעתיד כמו שהסכימו עליו המפרשים, וגם הרב רבי אברהם בן עזרא הודה בו לפי שאחרי שנסתלקה הנבואה מישראל לא התפארה אומה מהאומות שהיו בה נביאים ועל מה אמר אם כן יבושו הנביאים איש מחזיונו ואיך ינבא זכריה על מה שהיה דבר בטל אלפים שנה קודם הגאולה ומה לנו אם נביאי מקדש ראשון שכבר ספו תמו מן בלהות זה כמה שנים, ועוד כי איך יכחשו נביאי השקר מה שהיה גלוי ומפורסם לכל ואיך יאמר הנביא המפורסם שהיה עובד אדמה ורועה צאן, ופירש הקנני מלשון מקנה הוא זר מאד, גם אשר הוכתי בית מאהבי בלתי סובל פירושם כי למה לא אמר אשר הכוני מאהבי. גם לפרש רועי וגבר עמיתי על אדום או על מלך ממלכי הגוים הוא קשה להאמינו. ומפני זה כולו נראה לי שלא נאמרו הפסוקים האלה כי אם על כתות הדרשנים מבני אדום האומרים שיחול עליהם בעת עבודתם רוח הקודש והם הנקראים נביאים מגזרת ניב שפתים (ישעיה נז, יט) כלומר מדברים, גם בבני ישמעאל נמצאים היום אנשים מתקדשים ומטהרים ומתבודדים ואומרים שידבר השם עמהם ועושים הם בעצמם פצע וחבורה ומכה טריה לסגף גופם, ועל אלו ואלו אחרי אומרו אכרית את שמות העצבים מן הארץ אמר וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ שקרא נביאים כתות הדרשנים המדברים האומרים שחל עליהם בעת דבורם ודרשתם רוח הקודש וגם על קדושי הישמעאלים המתבודדים ומתנבאים ויתגודדו כמשפטם (ג) על כולם אמר שיבטלו מן העולם מבין האומות ההם עד שכאשר ינבא וידרוש ברבים אחד מהם כדרכו יאמרו לו אביו ואמו הקרובים אליו לא תחיה ודקרוהו באמרם שקר דברת בשם ה' רוצה לומר כל מה שאמרת ודברת מהאמונות והדעות הם שקר וכזב שכל כך יהיו אוהבי השם הנכבד ודבקים באמתת נבואתו שלא יחמלו אבות על בניהם כשידברו בשם אלקים אחרים.
פסוק ד:וכנגד המתקדשים והמטהרים מהישמעאלים ופרושיהם אמר יבושו הנביאים איש מחזיונו בהנבא אותו ולא ילבשו עוד אדרת שער לסגף גופם למען כחש רוצה לומר כדי שיהיו כחושים ויבשים כי תכלית אלה המשוגעים הוא לעשות באופן שיהיו כחושים ורזים וזה להורות שענו בצום נפשם ותפלתם על חיקם תשוב, (ה) ואז בראותם שהתפרסם שקרותם וזיופם יאמרו לא נביא אנכי איש עובד אדמה אנכי כלומר איני רוצה להיות עוד נביא ודרשן וקדוש ששוא ודבר כזב הוא אבל אהיה עובד אדמה, ואם תשאלוני ולמה הייתי אם כן נביא עד כה הנה הוא לפי שאדם הקנני ולמדני הקנין הזה מנעורי ואני עתה מתחרט ממנו.
פסוק ו:וכאשר ישאלוהו ויאמרו אליו מה המכות האלה בין ידיך שהם מורות שאתה גם עתה מכה עצמך כדרך הפרושים המתגודדים, הוא ישיב אשר הוכתי בית מאהבי ורמז בזה לבתי אליליהם ששם בזמן שהיה נביא ופרוש היה מקבל אותם המכות לא עתה, וקראם מאהבי על דרך אלכה אחרי מאהבי (הושע ב, ז) וזה כולו כאדם מפרסם גנותו ומגלה חרפתו בקהל בהתחרטו ממנו.
פסוק ו:והרב רבי דוד קמחי בשם אביו פירש הענין הזה לתחיית המתים שנביאי האומות שהטעו לאדום וישמעאל יקומו ויבושו איש מחזיונו ויכחשו בה ולא ילבשו עוד אדרת שער כמנהגם שהיה ללבוש שקים כאנשים פרושים. ונכון הוא בעיני אבל סגנון הפסוקים והיה כי ינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואמו וגומר ואמר לא נביא אנכי איש עובד אדמה אנכי וגומר ואמר אליו מה המכות האלה וגומר בלתי מסכים כפי ענינו.
פסוק ז:ואמנם אומרו חרב עורי על רועי ועל גבר עמיתי נראה לי לפרשו באחד משלשה פנים. האחד כי לפי שאמר שנביאי הגוים וקדושיו ופרושיו יאמרו ששקר נחלו ושהם רוצים להיות עובדי אדמה או רועי צאן כפי מה שפרש"י במלת הקנני מלשון מקנה, לכן אמר השם כנגד אותו הנביא שרוצה לעשות עצמו רועה חרב עורי על רועי רוצה לומר חרב תבוא על הרועה הזה שבראשונה היה בעיניו גבר עמיתי קרוב אלי ודבק בי ועתה עושה עצמו רועה, חרב יבוא עליו באופן שתפוצינה הצאן שהוא היה רועה בזמן נבואתו ופרישותו, והתבונן אומרו והשיבותי ידי על הצוערים שראוי שיפורש כפי זה הדרך על כומרי אדום הדורשים להם אמונתם וכזביהם והם עצמם נקראים אצלם צעירים להורות על ענוותנותם ושפלותם כי בעבור שאלה חטאו והחטיאו את אחרים בלמודם ודרשותיהם אמר השם שישיב ידו ומכותם עליהם: והאופן השני מהפירוש והוא היותר נכון בעיני הוא שאמר רועי על נביא הישמעאלים הנקרא אצלם מחמד שאומרים ששלחו השם בעולם לרעות את צאנו בני אדם, ושאמר גבר עמיתי על יש"ו הנוצרים שכפי מחשבת בני אדום ואמונתם הוא היה בן האל עצם מעצמיו ולכן קראו גבר עמיתי כפי דבריהם, וכינה את אומות אדום בשם משיחם שהיה גבר עמיתו של הקדוש ברוך הוא וכן כינה את אומת ישמעאל בשם נביאם הרועה אותם, ולפי שמפלת בני ישמעאל לא תהיה במלחמה העתידה כל כך עצומה כמפלת בני אדום לפי שמן הישמעאלים ימלטו רבים כמו שאמר (ישעיה סו, יט) ושלחתי מהם פליטים אל הגוים אבל מבני אדום אמר עובדיה (עובדיה א, ח) ולא יהיה שריד לבית עשו, לכן אמר כנגד אומת ישמעאל הך את הרועה ותפוצינה הצאן, וכנגד בני אדום שהמעיטו את ישראל בגלות אמר והשיבותי ידי על הצוערים שהוא מלשון צער רוצה לומר על הממעטים ומצערים את עמי, או שקראם צעירים לפי שישארו מהם מעט מזער.
פסוק ח:ועל אלו ואלו אמר והיה בכל הארץ נאם ה' פי שנים בה יכרתו יגועו ר"ל ששני שלישים מהם יכרתו ויגועו במלחמה ובדבר, והשלישית כלומר החלק השלישי מהם יותר בה והם יהיו הצדיקים שבהם, ויראה שרוב הנכרתים והגועים יהיו מבני אדום ורוב הנשארים יהיו מבני ישמעאל כפי מה שיורו עליו שאר דברי הנביאים. וזכר שאותו חלק השלישי הנשאר מכל האומות יבחנהו ויצרפהו השם בצרות וענויים להסיר מקרבם האמונות הכוזבות שהיו מאמינים מקדם כמו שצורפין את הכסף ובוחנין את הזהב להסיר ממנו כל סיג וכל חלודה, ואחרי אותו מצרף ובחינה יקבלו על עצמם אמונת השם הנכבד ועל זה אמר הוא יקרא בשמי ואני אענה ר"ל שאז הם יקראו את השם והוא יענה אותם בברכות שמים מעל ובברכות תהום רובצת תחת עד שהוא יתברך יחשבם לעמו להיותם מעשה ידו וקוראים בשמו, והגוי ההוא יאמר שהקדוש ברוך הוא אלהיו ולא יעבוד לאל אחר:
פסוק ח:והפן השלישי מהפירוש הוא שאמר רועי וגבר עמיתי על משיח בן יוסף, ומפני שיהרג במלחמות האומות כמו שנזכר למעלה לכן ישנן השם ברק חניתו על האומות לנקום נקמתו ולזה אמר חרב עורי כאילו השם קורא לחרב ולנקמה שיעיר ויעוררו על האויבים בסבת הרגם משיח בן יוסף שהיה רועה צאן השם והיה כפי צדקתו ושלימותו גבר עמיתו, וכיון שהגוים הרגו את הרועה תבא חרב ה' ותכה את הרועה ר"ל כל רועה ורועה מהאומות ומלכיהם כי על הריגת אותו רועה ישראל יהרג כל רועה מהגוים ההם, ותפוצינה הצאן כי במות הרועים שלהם כל הצאן והם האומות אשר תחתיהם לא תהיה להם תקומה, וזכר שיד השם ומכתו תבא בעצם וראשונה על האומות והעמים שהיו מצערים ומציקים לישראל בגלותם כי לפי מה שעשו לישראל כן תבא עליהם צרה וצוקה והוא אומרו והשיבותי ידי על הצוערים, ומפני שהמלחמה ההיא תהיה על אדמת הקודש בין הנוצרים בני אדום ואנשי המזרח והצפון בני ישמעאל כמו שזכרתי פעמים, ויהיו שמה גם כן עדת בני ישראל שהם אם כן שלש כתות מהאמונות אדום וישמעאל וישראל שבהם נכללים רוב גויי הארצות, לכן אמר והיה בכל הארץ ר"ל בכל ארץ ישראל ששם יתקבצו למלחמה פי שנים ר"ל שתי אומות יכרתו ויגועו, ואולי אמר יכרתו על כת הישמעאלים שתכרת הממשלה שהיה להם על אדמת הקודש ועל בני אדום אמר יגועו לפי שהם יפלו וימותו כולם באותה מלחמה ובמגפה אשר יגוף ה', והשלישית יותר בה שהיא אומת ישראל שבערך שתי האומות האחרות תהיה היא שלישית והם יותרו בארץ ההיא וירשוה, וגם להם יצרוף השם כצרוף את הכסף וכן יסיר מתוכם המורדים והפושעים כמו שאמר יחזקאל וברותי מכם וגומר.
פסוק ט:ועל הצרות שסבלו אז אמר והבאתי את השלישית באש כי הוא כאש מצרף, וכבר דרשו בזה הדרך הכתוב הזה בתנחומא (שופטים ט) אמרו והשלישית יותר בה אלו ישראל שהם בני שלשה אבות בני יעקב שהוא שלישי לאבות, דבר אחר שאין מתישבין בארצם אלא בגאולה שלישית גאולה ראשונה זו יציאת מצרים גאולה שנית זו גאולת עזרא גאולה שלישית אין לה הפסק, ועל ישראל עצמו אמר והבאתי את השלישית באש שהוא רמז לצרות העצומות שיסבלו אחרי הנבואה הזאת בגלותם הארוך וגם בזמן קבוץ הגליות וחבלי המשיח וזהו אמרו כאן וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב, עד שישראל ישוב אל אלהיו וזה אומרו הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו אמרתי עמי הוא והוא יאמר ה' אלהי. הנה התבארה הפרשה הזאת על בוריה והותרה השאלה החמישית:
