פסוק א:שר הטבחים - על ידו נידונין הנרצחים והאסורים בבית הסוהר שלו.
פסוק ו:ולא ידע אתו מאומה - בבית.
פסוק ו:כי אם הלחם אשר הוא אוכל - לא היה מעיין ומביט כלל בכל צרכי ביתו מהיכן בא לו עד שעה שרואה את מאכלו על השלחן ואוכלו. כל מיני מאכל קורא אותו לחם, כדכתיב: עבד לחם רב. וכן: כי לפני לחמי אנחתי תבוא. מאכלי.
פסוק ו:לא ידע אתו - מכל צרכי ביתו לא היה רואה רק בשעת אכילה.
פסוק ט:ולא חשך ממני - מלהיות שליט על הכל כי אם אותך.
פסוק י:להיות עמה - נזהר היה אפילו להתייחד עמה עד שאירע מעשה שנשאר יחידי בעל כורחו לעשות מלאכת צורכי הבית כדרכו ואירע באותו יום שלא נותר איש בבית. ומדרש אגדה: שהלכו לראות נילוס נהר מצרים שעלה על כל גדותיו.
פסוק יד:ואקרא בקול גדול - לפי שאתם רחוקים ממני, שאילו לא הרימותי קולי היה שוכב עמי בעל כורחי.